נולדתי העגבנייה השניה בחממת הורי, משפחה דוסית (הלוואי) ממוצעת בירושלים בעלת 10 דרדסים לשני חקלאים אמא ואבא.

שבע בננות שלושה אגוזים שהושקו היטב, בבית שאפילו אם היה גדול, כשמדובר בשבע בננות אוטומטית זה קטן.

מזגן שעובד ישתבח הבורא אבל עד שהוא מספיק להוציא אוויר, כבר יש חוסר אוויר.

ושאלתם למה?

מה למה?

חממה אמרנו כבר, לא?

אז כן... הבטיחו לאמא שאם תביא שבעה בנים, מובטח לה גן עדן.

עד שקם אבא ואמר, אולי שבעה בנים גן עדן, אבל שבע בנות? מובטח גן עדן VIP.

רק להלביש אותן ועוד בשנת 2015, צריך להיוולד ביל גייטס.

אבל משום מה בחממתינו לא צעדה בננה עם חור בגרב או אגוז עם מכנס משופשף.

בחממתינו אין יום סנדוויצים, יום כלים, יום ספונג׳ה, יום מקלחות ועוד ועוד.

אצלינו זה לפי סדר הקורבנות, הראשון שראה את הכלים, ישטפם.

הראשון שנתפס מנגב חומוס, ינגב לכל החברה.

אז בטח שכשתבואו אלינו הביתה ותגידו "הית בית מרקחת, טוב נו..שבע בננות למה לא".

ואיזה בנות. "בנות חייל מי ימצא". חרוצות כאיי רובוט ממושמעות כחנון בתקופת המבחנים.

אמממ... ממש לא.

כל מה שצריך, זה אמא פולנייה אחת.נכון שבשביל לצאת לטיול צריכים להמציא לנו רכב עם עשרה חלונות, כי כולם רוצים לשבת ליד החלון.

נכון שכשאחד חולה אז קופת חולים כלשהי פותחת לידינו סניף, כי זה אחלה כסף כשקצב הקליינטים של המחלה עולה בשניות.

נכון שאני תקועה עם עוד שלוש + מתנחלת אחת בחדר שלי.

לי זה מסתדר יופי, גם ככה אני גרועה בסידור מיטות. ויש לך אחלה שותפות שעושות את הג׳וב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נכון שעד שאת מקבלת את חתיכת הלחם מאבא בשבת כבר עובר זמן הכזית כי אצלינו זה מהקטן לגדול.

לא נכון שמעולם אבא ואמא לא שכחו איך קוראים לנו מרוב כמות השמות.

לא נכון ששכחנו שום ילד בשום מקום. (חוץ ממני, אותי היו שמחים לשכוח. אבל משום מה, אני תמיד מוצאת את הדרך חזרה אל הקן)

וחוץ מזה, מי לא אוהב לקבל 10 מתנות למומולדת?

ועוד לקבל תלונות של למה אין לנו עוד עשר, כי עשר "סופרייזס" זה כבר קסת שלם שאפשר להפיק ממנו סדרות, תוכניות שלמות ותכנים מעניינים על בסיס יומי.

ואיזה אמא לא שמחה לקבל עשר כרטיסי ברכה לחג?

אז לכל המתלוננות, להירגע וזריז.

למה אני אשלח לך לשבת רק את שלושת האגוזים שלנו, ותתחילו לשחזר את הקדיש בעל פה.

באהבה, שובבה מתוך עשר.

]]>