ישיבה ליד החלון גורמת לתלמיד להגיע לרמת ריכוז גבוהה יותר. היא יוצרת באופן מידי את החיץ בין העולם החיצוני לבין חדר הלמידה הפנימי, אך משאירה את התלמיד מחובר למה שקורה גם בחוץ.

הסביבה הלימודית הפיזית חשובה מאד לתלמיד. מסיבה זו, חשוב לשמור על מקום קבוע בכיתה. המיקום הקבוע יוצר תחושת ביטחון. כאשר התלמיד חש נינוח במקומו הקבוע הוא לומד טוב יותר; הוא לא עסוק בלהתאים את עצמו לסביבה אלא יושב נינוח במקומו ומתרכז בלימוד עצמו.

ומה קורה כשהמורה מחליט להחליף מקומות? במקרה כזה, התהליך יכול להועיל לתלמידים שמיקומם אינו מתאים להם, או שההסתגלות למקום אותו הם תפסו לא היתה טובה עבורם. ייתכן כי גם התלמיד היושב לצידם יכול להשפיע על רמת הלמידה שלהם.

המורה צריך להפעיל שיקול דעת על מנת להתאים את התלמיד היושב לצידו לתלמיד אחר, כך שהישיבה המשותפת תהיה מועילה ותעצים האחד את השני.

לדוגמא: במקרה של תלמיד ביישן שהישגיו הלימודיים מצויינים, המורה יושיב לצידו תלמיד פחות ביישן עם הישגים ברמה נמוכה יותר, כך הם יהוו ניגודים משלימים האחד לשני. במידה והמורה רוצה לאתגר שני תלמידים שרמתם הלימודים זהה אחת לשניה, הוא יושיב אותם יחדיו - זה יעורר בהם עניין וייצור בינהם תחרות חיובית.

הסביבה הלימודית צריכה להיות מוקפדת ונקיה. הלוח הוא הגורם המרכזי בכיתה. עיניהם של התלמידים נשואות אליו. בנוסף, הוא מהווה כלי עזר מרכזי של המורה. ראוי שהלוח יהיה מסודר ונקי.

מורים, שימו לב, אם תלמיד מתלונן על מיקום - היו קשובים ונסו לעזור לו. סביר להניח שבמיקום אחר הוא ילמד טוב יותר.

]]>