הם כבר לא ממש ילדים, הם מתבגרים, מצבי הרוח שלהם משתנים. הם מסתגרים, ויש להם עולם משלהם. אתם מרגישים חסרי אונים, ומחפשים את הילד הקטן שהיה כאן לא מזמן. במקום להתחפר ולהכנס עימו לחילוקי דעות הרסניים, עזרו לו לצלוח את תקופת המעבר בשלום.

אל תלחיצו אותו

בגיל ההתבגרות השינויים ההורמנליים גורמים לשינויים במצבי הרוח, הירידות והעליות יכולות להיות קיצוניות. השתדלו להרגיע אותם, לא להעמיס או להלחיץ, - גם ככה הם לעיתים מרגישים אבודים. היו שם בשבילם.

היו קשובים

אל תנסו להשמיע להם את דעתכם הבוגרת בכל הזדמנות. הקשיבו למה שיש להם לומר. בזמן שתתנו להם לדבר הם יביעו את דעתם ויקשיבו גם לעצמם, זה יכול לעזור להם להבין מה טוב עבורם.

צרו זמן איכות

צאו איתם לבד. אל תשכחו - הוא עדיין ילד והוא זקוק לכם. הזמן איתו יעניק לו תחושת ביטחון ושיש בוגר בסביבה שמלווה אותו ומקבל אותו עלל אף התבגרותו.

נסו לחשוב כמוהו

משימה לא קלה, אבל אל תשכחו שגם אתם הייתם שם. נסו לשחזר את התחושות, הוא לא המציא את הגלגל; הכנסו לראש שלו נסו לחשוב צעיר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חזקו את הביטחון העצמי שלו

הביטחון העצמי שלהם רעוע, הם בשלבי בניה. חזקו אותו ככל יכולתכם, תעצימו אותו ותנו לו תחושה שהוא כל עולמכם.

אל תוותרו להם על מחוייבויות

מצד אחד חום ואהבה, מצד שני גבולות. אל תוותרו להם על המטלות על אף מצבי הרוח והתקופה המאתגרת. מחוייבויות בונות אותם.

והכי חשוב, אל תשכחו זו תקופה שחולפת - אם תשכילו ותצלחו זאת איתם, תעברו אותה בשלום.

]]>