לא הייתה לי היכרות מעמיקה אתה אבל השתדלתי לשאול בשלומה בכל פעם שהתראינו, גם אם זה היה בחטף ברחוב . הצער והסבל ניבטו מפניה ובכל פעם שהתבוננתי בעינה היה שם משהו שבור דומה היה כי עולמה חרב עליה. אף פעם לא ידעתי מדוע היא כ"כ עצובה ובאותו היום קיוויתי לגלות.

מה קרה? שאלתי, בשורות טובות בע"ה? בשורות מצוינות ברוך ה'. היום הוא היום המאושר בחיי!

ספרי לי ביקשתי נדהמת, היא הוציאה מתיקה נייר מקופל פתחה אותו ולפני התגלתה תעודת גירושין. התגרשתי אמרה לי בחיוך וזה הפליא אותי עוד יותר. מי זה בעלך ? מה קרה לך? מדוע היית כ"כ עצובה? צרור השאלות השתחרר.

הנישואים שלי לא היו הצלחה מסחררת אבל תמיד הבלגתי. ספגתי הכל בדממה עד אשר קצה נפשי. לפני כשמונה שנים לערך ביום אשר חל בו בדיקת חמץ אני זוכרת את עצמי עובדת קשה ומתאמצת ומתייגעת מקווה להספיק הכל, לא הייתה לי עזרה והייתי צריכה לעשות את הכל לבד.

הייתי אז עם חמישה קטנטנים כאשר הגדול שלי בן 5.5 הייתי אחרי לידה ולא היה לי הרבה כח אבל היה בי הרבה רצון. בערב הוא הגיע ואני טרם סיימתי ביקשתי שיסייע לי לסיים אבל אז נתקלתי בפניו המאדימות.

לא הבנתי במה חטאתי לא הספקתי לחשוב יותר מידי והוא כבר החל לצרוח "את לא מתביישת? עצלנית שכמותך! בכל בתי ישראל הבתים מבריקים ורק פה עוד לא סיימת. אני צריך לעשות עבודת נשים? תתביישי לך", לא הספקתי לעקל את הנאמר ופתאום חשתי סטירה מצלצלת על הלחי.

הייתי המומה לא ידעתי מה לעשות, יש לי חמישה ילדים מה אעשה איתם. באותו הערב הודעתי לו כי אחרי פסח אנחנו מתגרשים והפעם זה סופי.

למחרת בבוקר קמתי לבית ריק הייתי בטוחה כי הוא בשריפת חמץ אבל "שריפת החמץ" התארכה והתארכה והבנתי שמשהו איננו כשורה .

פתחתי את ארון הבגדים שלו ולתדהמתי גיליתי שהוא ריק. במקום הבגדים הונח שם פתק בכתב ידו של בעלי: "אם לא תהיי שלי לא תהיי של אף אחד אחר. שלום ולא להתראות".

הבנתי שאני בבעיה אך לא ידעתי עד כמה הבעיה חמורה. התקשרתי למשפחה לחברים כולם היו מופתעים ואף אחד לא ידע דבר, בדבר המצאו.

התקשרתי למשטרה, הוא הוכרז כנעדר ובצאת חג האביב התבשרתי כי הוא עזב את הארץ . כך עבר לו ממדינה למדינה ומעיר לעיר ומהר מאוד אבדו עקבותיו.

כל המשפחה התגייסה לעזור ואפילו חוקרים פרטיים נכנסו לתמונה אבל ככול שחלף הזמן אמרו האנשים נואש.

כולם הסתכלו עלי ברחמנות ולי זה לא התאים. התרחקתי מכולם לא הייתי יוצאת מהבית ולאט לאט נשארתי בודדה .
כך חלפו להם 7 שנים, שבע שנות סבל וייסורים בהם הייתי לבד אסורה לכל אדם - עגונה.

לפני כחצי שנה קרה נס, בעלי כך סתם, יצר קשר עם אחד מחבריו . החבר נכנס איתו בדברים ושמר איתו על קשר לאט, לאט קנה את אמונו.

באחת השיחות הוא פלט שהוא בסין. החבר שיחק את המשחק וסיפר לו כי בקרוב מאוד גם הוא מגיע לסין לרגל עסקיו וישמח לפגוש בו .

הבעל שלא חשד במאומה מסר לו את כתובת מגוריו מכאן הדרך הייתה קלה לאתרו. בשיתוף פעולה של כמה גורמים ובתמיכתם, עזרתם ועידודם של הדיינים בבית הדין הרבני הוא הובא ארצה.

בבית הדין כפו עליו נתינת הגט הוא עשה קצת בעיות אבל בסוף נתן לי את הגט המיוחל והינה היום אני כאן ניצבת מולך חופשיה ומאושרת. לא עוד בדידות, לא עוד עגינות, לא עוד רחמים.

סיפורה של ב' הסתיים בכי טוב בסופו של דבר ובל ישנן נשים רבות (וגם גברים) מסורבי גט ועגונות. בתענית אסתר החל בתאריך יג' באדר צוין "יום העגונה" יום המסמל את בעייתן של הנשים מסורבות הגט. בעיה קשה אשר טרם הגיע לפתרונה.

בדומה לכל עוולה חברתית, גם בעיה זו איננה בעיה מגדרית ולא רק נשים סובלות מימנה . אלא מצינו מקרים לא פשוטים של מסורבי גט- גברים.

סרבנות גט הינה אקט אלים הכולל פגיעה בזכויות אדם ובהן הזכות לשוויון, לחירות הפרט, לנישואין ולאושר.

עגינות וסרבנות גט פוגעות לא רק בזכויותיהן של הנשים או הגברים מסורבי הגט, אלא גם בזכויות הילדים ובני המשפחה המורחבת.

יש בעגינות ובסרבנות הגט משום התעללות, והניסיון מלמד שבחלק מהמקרים ההתעללות החלה עוד במהלך החיים המשותפים - בין אם מדובר באלימות נפשית, פיסית, מינית או כלכלית.

בסמכות בית הדין הרבני להטיל סנקציות על המסרבים לתת גט על מנת לגרום למסרב לתן את הגט לבן הזוג החפץ בכך.

הסנקציה המרכזית, והקלה ביותר להפעלה כנגד סרבני גט גברים היא קביעת מזונות אישה גבוהים (מזונות עונשים) אותם צריך סרבן גט לשלם לאשתו. אין סנקציה דומה כנגד סרבניות גט.

בית הדין אף יכול להורות על ביטול זכאות למזונות, גבר יכול לנסות להתגונן מהצורך לשלם מזונות אישה. ובכך לעקר אולי את הסיבה לסרבנותה, באמצעות בקשה לבית הדין הרבני להכריז על אשתו שהיא מורדת, כלומר, אינה גרה עמו, אינה מקיימת עמו יחסי אישות, או שאינה ממלאה את תפקידה כעקרת בית.

אלא, שדי לאישה להביא "אמתלה קלה כנוצה" כדי שבית הדין ידחה את הבקשה להכריז עליה כמורדת.

כמו כן, בסמכות בית הדין הרבני להטיל סנקציות אזרחיות הכוללות מניעת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, מאסר לתקופה של עד עשר שנים, חבישה בצינוק ומניעת זכויות מעציר או אסיר, עיכוב יציאה מן הארץ, איסור על קבלה, החזקה או הארכה של דרכון, איסור על קבלה החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין, או לשאת במשרה גוף מבוקר, מניעות מעיסוק מוסדר על פי דין או הדורש רישוי או היתר ועוד.

הפעלת אמצעי כפייה מסוג זה על מסרבת הגט נדירה יותר, אך ידועים מקרים שבהם הטיל בית הדין הרבני סנקציות ואף הטיל עונש מאסר על סרבנית הגט‏.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ברוב המקרים סרבני הגט, נענים לסנקציות ומוסרים לאישה גט, אף לפני הפעלתם. אולם היו גם מקרים בהם גברים התמידו במשך שנים בסירובם לתת גט.

ידוע המקרה של יחיא בן יחיא אברהם, אשר רק מותו לאחר שלושים ושלוש שנות מאסר בגין סרבנות גט שחרר את אשתו מעגינותה‏.

סרבנות גט הינה תופעה חברתית קשה אשר עלינו כחברה מתוקנת להוקיעה מתוכנו. כדי להימנע מסרבנות גט יש מספר פתרונות משפטיים אשר עליהם נרחיב בע"ה במאמרים הבאים .


הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת העוסקת בתחום דיני המשפחה. אין באמור יעוץ משפטי או תחליף לו .

]]>