באחת מהתוכניות האחרונות של "אורחות פלוס" בערוץ "הדברות", התבקשתי להביע דעתי על אחת מהסוגיות המורכבות והרגישות של "יחסי כלה וחמות". מכיוון שאני מכירה מעבדותי כמטפלת משפחתית את כל הקשת הרחבה של מערכות יחסים אלו – החל מיחסים נפלאים ונהדרים הדומים יותר ליחסי אמא ובת או אף מעבר לכך כמו סיפורן של רות ונעמי, ועד לקצה השני של הקשת - של יחסים עכורים שאף מגיעים לידי ניתוק – עם כל הרצף הרב והשונה שבין שני קצוות אלו, התלבטתי רבות כיצד להציג את הנושא בזהירות וברגישות, ובעיקר לתת כלים לאלו שלא נפל בחלקן להיות בחלק הימני רב החסד של יחסים הרמוניים וזורמים שבין כלה לחמותה.

יום החתונה אינו רק היום בו מקדש האיש את זוגתו והיום בו מתחיל להבנות בית חדש בישראל. ביום זה מתרחשים עוד תהליכים רבים לא רק לבני הזוג, אלא גם לבני משפחתם הקרובים ובפרט להוריהם, חלקם סמויים מן העין, ולוקח זמן עד שמשמעותן ומלוא עומקם יצאו החוצה מעל פני השטח. זה היום בו האשה יוצאת מהמקום הבטוח והמוגן של בית הוריה, ומתחילה בבניית מערכת יחסים זוגית עם בעלה, ומערכת יחסים מורכבת יותר עם כל משפחתו.

מצוות "כבד את אביך ואמך" חלה כעת במידה רבה גם על החם והחמות, ובקהילות מסויימות אף מקובל שבני הזוג קוראים לחמם וחמותם בשם "אבא ואמא". אולם אם בבית המקור מערכת היחסים המשפחתית בין הורים לילדיהם יודעת לעיתים עליות ומורדות בשל דעות שונות, נוקשות מחשבתית, חוסר יכולת לקבל את השונה, קשיי תקשורת ועוד, עדיין אהבת ההורים לילדיהם, לרוב אהבה ללא תנאים, מלווה קונפליקטים אלו מרככת ומעדנת אותם והקן המשפחתי עושה ככל יכולתו להשאר חזק ואיתן. אולם כאשר הקוד "כבר את אביך ואמך" חל על משפחה שלעיתים שונה באופן מהותי בערכיה, מנהגיה, האופן בו היא מתקשרת בינה לבין עצמה ועוד ממשפחת המקור – נאלצים בני הזוג הצעיר להתרגל אט אט לחדש ולמצוא את מקומם במערכת ערכים ומנהגים שלא תמיד מוכרת להם.

כאן, מוטלת האחריות להצלחת הקשר לא רק על בני הזוג הצעירים, אלא גם על ההורים שחוו זאת בעצמם כשהם הפכו לזוג, ונדרשת סבלנות רבה ואורך רוח על מנת להאדיר את המשותף והחיובי, ולא להתבצר בנוקשות של "אבל אצלנו נוהגים כך".. לדוגמא, כאשר אשה באה מבית שבו יש גבולות והפרדות ברורים, ונכנסת כעת למשפחה בה רמת המעורבות ומדיניות "הדלת הפתוחה" בה כולם יודעים הכל על כולם רווחת – היא עלולה למצוא עצמה במילכוד ובלבול של דעות ורגשות, זאת עוד טרם גיבשה ביחד עם בעלה את מה שנכון עבור שניהם ביחד, תוך התגמשות והליכה זה לקראת זו לשם בניית בית חזק ואיתן.

במיוחד הדבר חשוב לאחר הולדת הילדים. יחסי כלה חמות עולים פעמים רבות על שרטון בשלב זה, כאשר ערכים שונים, רצונות, דעות ועוד מתנגשים זה בזה, ובעיקר כאשר אין אפשרות לדבר בפתיחות על הדברים על מנת למצוא להם פשרה ותיקון.

החמות עלולה לחוש כי הכלה הצעירה אינה מבינה מה טוב ועליה לקבל את דעותיה ודרך חינוכה, ואילו הכלה הצעירה רוצה לחוש בוגרת ומסוגלת להחליט ולקבל את ההחלטות הנוגעות לזוגיות שלה ולילדיה לפי מה שהורגלה לו בביתה, או מה שנכון עבורה ועבור בעלה. קונפליקט שכיח נוסף נוצר כאשר הכלה מרגישה שבנות המשפחה מקבלת הרבה יותר תשומת לב ועזרה עם הילדים והבית מהחמות ממנה, משום שאינה בת אלא כלה, ותחושת חוסר ההוגנות גואה בה.

הקושי מתגבר כאשר בן הזוג מרגיש שהוא נקלע לקונפליקט נאמנות, כשאמו מחד מושכת אותו לקבל את דעותיה ולהמשיך לכבד אותה כאם, ואילו אשתו מושכת אותו לכבד אותה ואת התא המשפחתי החדש, ואת העובדה כי לא כל מה שהתאים והורגל לו בעבר בקרב משפחתו נכון כעת עבור המשפחה החדשה, ואכן, למרבה הפרדוקס, הפתרון ליחסי כלה-חמות נאותים נעוץ פעמים רבות באופן עמידתו של הבן/הבעל בקונפליקט בין שתי הנשים החשובות בחייו, וכיצד הוא נותן לכל אחת מהן את התחושה שהיא חשובה לו ויקרה, וכי ניגודי דעות או מחשבות לא בהכרח צריכים להסלים או לדרדר את הקשר לתהום.

לרוב, כמאמר הקלישאה, הזמן מרפא הכל, ובמשך הזמן לומדים הצדדים לתקשר טוב יותר זה עם זה, ולהבין, לעיתים גם ללא מילים, כיצד לכבד את רצונה של המשפחה החדשה לעצב את דרכה באופן ייחודי, בלי קשר לכבוד הרב שהם רוכשים להוריהם.

אולם מעבר לאלמנט הזמן, הדבר החשוב ביותר לכל הצדדים הוא ללמוד לדבר באופן פשוט וברור על צרכיהם ורגשותיהם מתוך כבוד הדדי לשונות הדעות ביניהם; זמני ביקורים, קניית מתנות לילדים, הרגלי אכילה, מעורבות בקביעת גבולות וערכים לילדים ועוד, כאשר ברור לכל כי מי שקובע בסופו של דבר אלו ההורים עצמם, ולא סבא וסבתא. אולם במידה והזמן לא מרפא את הקונפליקט, ואין אפשרות לתקשורת איכותית המבהירה את הגבולות ואת הצרכים של כל אחת מהמשפחות רצוי ונכון לגשת ליועץ/ת נישואים אשר ייעץ לבני הזוג כיצד להתגבר על הקשיים שנתגלו. במרבית המקרים, עצה אחת טובה יכולה לפתור קונפליקטים רבים ושנים של תקשורת משפחתית סבוכה ולא נעימה.

"כבד את אביך ואמך", גם בהקשר של חמה וכלה, אינו אומר "אהבי את חמותך", אלא למדי לכבד אותה ואת דרכיה, ולתקשר עמה באופן כזה שגם דברים שלא נראים לך ומפריעים לך תוכלי לדלג מעליהן ולזרום בתוך הקשר בקלילות מבלי להפוך את הטפל לעיקר, או שתלמדו שתיכן לתקשר את הדברים שמפריעים לשתיכן באופן כזה שישתנו ויהפכו את הקשר ביניכן למהנה יותר ופורה למענכן ולמען המשפחה כולה.

בהצלחה!

הכותבת היא דוקטורנטית בבר אילן, פסיכותרפיסטית אישית, זוגית ומשפחתית

]]>