גלית בת 32 הגיעה אלי שרויה כולה בעצבות. מאבחון כף ידה זיהיתי מיד קו לב נמוך מאוד וישר המראה כי היא אינה יודעת לבטא רגשות, וכי היא חווה מה שנקרא אהבה אגואיסטית כלומר שהיא במרכז.

היא התלוננה על כך שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון כיוון שהוא בא מבית מאוד חם ולא מקבל ממנה את אותו היחס.

קו הראש שלה ישר מאוד מה שמעיד על אישה שכלתנית וביקורתית מאוד. שאלתי אותה על יחסה אליו והיא אכן אישרה שהיא מבקרת אותו ללא הרף.

כמובן שאי אפשר לשנות את אופיה, אך כיוון שיש לה נביעה שכלית חריפה, עבדתי איתה על תובנות שממנה יצמחו פעולות גם אם הן מלאכותיות בהתחלה. חידדתי אצלה את העניין של הביקורת שמגבילה מאוד, ונתתי לה להבין שכמו שצריך איזון בחיים גם הכלל הזה צריך לעבוד פה.

כלומר אם אישה מבקרת את בעלה באופן שיטתי, אבל מנגד דואגת לספר לו כמה היא אוהבת אותו ועל מעלותיו. אז יש סוג של איזון גם מהטוב וגם מהרע.

אצלה יש רק ביקורת ללא יחס חיובי מה שמפר את האיזון וגורם לחוסר קירבה וניתוק. כשהיא הבינה את התהליך היא דיווחה לי על כך שהחלה לצמצם מעט את הביקורת, וגם החלה לומר אותה בעדינות והוסיפה לאט דברים חיוביים.

כיוון שקשה לה לבטא במילים היא החלה במעשים קטנים. אין הצלחה מסחררת מהיום למחר.

בדומה לנרות חנוכה היא החלה להוסיף כל יום נר אחד של מעשה טוב, ובעבודה יחד החלה גם לבטא את אשר על ליבה.

נשים רבות חסומות מבחינה רגשית, אין זה אומר שאינן רגישות אך הן רגישות לעצמן ולא תמיד לסביבה. רגש זה דבר שניתן לפתח ולהעצים גם אם בהתחלה זה מלאכותי.

גם להחליף חיתול לא בא תמיד מסתדר עם החשק, ובכל זאת כולנו מבינות את החשיבות של העניין. כשנתחיל לעבוד מהראש אזי גם הרגש יצטרף בשמחה.

‏]]>