סבתא בת שישים וחמש שראתה איך מכונית מידרדרת עולה על נכדה הקטן. כל הסובבים צרחו וספקו כפיים בחוסר אונים אבל הסבתא לא התמהמהה ובכוחות על אנושיים הרימה לבדה את המכונית וצרחה לנוכחים למשוך את הילד החוצה.

כמובן שהיא הפכה לגיבורת על בין יום אך באופן תמוה ובלתי מוסבר היא סרבה להתראיין לאמצעי התקשורת שעטו עליה.

שנים לאחר מכן היא סיפרה שפשוט התביישה בעצמה כשהסתבר לה כמה מעט השיגה בחייה. בעוד לכמה הרבה היא היתה בעצם יכולה להגיע. בעקבות הארוע המכונן הזה היא נרשמה ללימודים גבוהים באוניברסיטה וכמה שנים לאחר מכן כבר שימשה כפרופסור מן המנין.

היא תמיד דרשה מהסטודנטים שלה מצוינות בטענה שהיכולת האנושית שלנו, גבוהה באופן משמעותי יותר ממה שאנחנו סבורים. החסימה קיימת במחשבתנו בלבד וברגע שאנחנו פורצים את מחסום המגבלה החשיבתית נגיע להישגים בלתי יאמנו.

במשך עשרות שנים אנשים האמינו שאי אפשר לרוץ מייל בפחות מארבע דקות. זה הפך לאקסיומה עד שאף אחד אפילו לא ניסה. בשנת 1954 היה זה רוג׳ר בניסטר סטודנט לרפואה באוקספורד שבאנגליה ששבר את הרקורד .

עוד באותו חודש רץ האוסטרלי ג׳ון לנדי מרחק של מייל בשניה פחות, ומאז במשך שישים שנה שברו אלף ושלש מאות רצים את הרקורד שעומד כיום על שלש דקות וארבעים ושלש שניות.

מה קרה פה? ברגע שנפרץ המחסום הפסיכולוגי של הרצים, הם הגיעו להישגים בלתי משוערים.

בקרקס פרצה שריפה וכל הפילים נמלטו על נפשם מהאוהל לשטח הפתוח. כשתפסו אותם החזירום למצב הקודם אך הם ברחו שוב בקלות.

לא עזרה יותר שום טכניקת קשירה, הפילים התגברו על כל השלשלאות ובעלי הקרקס נאלצו להחליפם בגורי פילים צעירים.

ולמה? כדי לענות עלינו להבין את הטכניקה איך מחזיקים פיל בשבי? את הפיל מביאים לקרקס בעודו יונק צעיר. קושרים רגל אחת שלו למוט עץ המחובר לקרקע.

הפיל מנסה לזוז ומבין שאינו יכול הדבר נצרב בתודעתו. כעבור כחודש מבחינה טכנית יש בכוחו לעקור את המוט בקלות רבה אך הפיל לא מנסה אפילו לעשות זאת. הוא כל כך מקובע בהנחה שאין בכוחו לזוז.

האם אנחנו מקובעים?

ברור שכן כולנו קשורים למקום בו אנחנו נמצאים בכח אחד בלבד טעות בזכרון ובתודעה.

אם רק נאמין ביכולתנו נוכל לפרוץ מחסומים ולהגיע למרחקים עצומים. בפועל כולנו מנצלים רק אחוז מזערי מהיכולת האמיתית שלנו.

למעלה מתשעים אחוזים ממנה אינה מיושמת בפועל. וכל זאת בגלל הקיבעון המחשבתי שלנו. חסר רק מי שיעיר ויעורר ויאמר לנו רבותי, זהו רק מוט עץ קטן. אתם יכולים וחייבים להזיז את עצמכם קדימה. עופו לגבהים.

לקחו גורי קופים ואילפו אותם בכלוב. שמו להם בננות בראש ענפים אבל בכל פעם שהם ניסו לטפס לגובה הבננות החטיפו להם זרמי מים קרים מזרנוקים. לאחר כמה נסיונות הם פסקו לטפס. ואז הכניסו לכלוב קופים חדשים שלא ידעו על זרמי המיים.

וראו זה פלא בכל פעם שקוף חדש ניסה לטפס לעבר הבננה הקופים הוותיקים משכו אותם למטה. וכאשר הכניסו קופים עוד יותר חדשים לכלוב גם הקודמים הצטרפו למשיכות למרות שמעולם לא נחשפו לזרמי המים.

כך היא דרכו של עולם. אנחנו נמנעים מלטפס ליעדים נחשקים מתוך אמונה מוטעית שנובעת מחשיבה שגויה שאיננו מסוגלים להגיע להישגים.

די לפחד הבלתי רציונאלי מזרם המים.

כל מה שצריך כדי לקרוע את הים זה ללכת קדימה באומץ ובנחישות גם כשהמיים מגיעים עד צוואר, והקושי מאיים לשבור אותך. עוד קצת קדימה המשיכי לבצע תוכניות לממש החלטות . לכל אחד יש חלום שיכול להפוך למציאות וזה תלוי רק בך ובמידת הנחישות והנחשוניות שלך.

בעיצומו של חג הפסח בשנת 2002 גיליתי שנבגדתי והבנתי שנישואי השניים הגיעו לקיצם. היה לי קל ומתבקש להתאבל להתאבן ולהתפרק לגורמים. אבל החלטתי בנחישות לצעוד קדימה להיבנות מהחורבן ולהפוך אבן מאסו לראש פינה .

כיום בחסדי השם יתברך אני אשת עסקים מצליחה, רווה נחת מילדי ומנכדי ונשואה באושר. מרצה מבוקשת ובעלת ארגון חסד. ועוד היד נטויה.

גם אתם יכולים להצליח בגדול. הכל צפוי אבל הרשות נתונה. בחרו בהצלחה, למרות הכל וגם כשנראה שכלו יקצין וכנגד כל הסיכויים. והוא הדבר גם לגבי בני זוגנו וילדינו.

תימכו ועודדו להמשיך ולצמוח בכל מחיר מוטיבציה בלתי נלאית זהו שם המשחק.

תומס אדיסון הילד שחזר יום אחד מבית הספר עם מכתב סגור וחתום המיועד לאימו מאת מורתו בכיתה ג'.

אמו של תומס קראה את המכתב וחייכה אליו חיוך ענק, היא בישרה לו שהמורה כתבה לה שתומס ילד חכם ונבון ובית הספר ״ קטן ״ עליו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לכן בישרה לו האם מעתה אעשיר אותך בלימודים מתקדמים בבית. שנים רבות חלפו ותומס אדיסון התפרסם בגאונותו והמציא את נורת החשמל.

כשנפטרה האם סידר תומס הזקן את מגרותיה ומצא את המכתב ששלחה מורתו שנים רבות קודם לאימו. הוא פתח אותו וקרא לתדהמתו את הכתוב.

"תומס הוא ילד טיפש ועצל שאין תקווה ללמדו לכן הוא מסולק מבית הספר לצמיתות".

הוא בכה יום שלם בלי הפוגה כמו ילד קטן ואמר זהו בכי הלב על אישה חכמה ואמיצה שבזכותה ילד טפש הפך לגאון דגול בדורו.

אין צורך להכביר במילים, בשביעי של פסח נקרע הים ובשביעי עתיד להיקרע בכל דור ודור ולכל אחד מאיתנו. רק קפצו למים העמוקים, האמינו בכם וביכולת המדהימה שהשם חנן אתכם בה, והובילו את עצמכם והיקרים לכם להצלחה ולמצוינות.

]]>