הכירו:זיוה כחלון,מיילדת במעיני הישועה, נשואה ואם ל-4, סבתא ל-5. מחצית מתפקידה הייתה בבית חולים השרון כאחות במחלקת נשים, ומחצית במרכז הבריאות קונקורד ובבית חולים לניאדו.

כיום מיילדת במעיניי הישועה, מלווה נשים הרות עד לידתן ועוסקת גם בתחום הפוריות.

בשנת 2008, לאחר 10 שנים בתחום, העבירה קורס הכנה ללידה, ומשם יצאה עם החלטה אחת ברורה - "אני צריכה לעלות כיתה. רוצה ליילד".

היא הספיקה ליילד נשים רבות ולהביא עוללים רכים רבים לאוויר העולם, בהם גם את בתה ולאחוז בנכדתה. "אין יותר מרגש מזה, זה להתעסק ביצירת החיים", היא אומרת.

למה בחרת דווקא לילד?

"נשים שהיו במעקב אצלי חזרו עם סיפורי לידה, חשתי שנושא הלידה מאוד טעון. נשים זוכרות את לידתן כארוע מכונן בחיים,
עוצמתן וחולשתן יכולה בהחלט להיות סביב אותו ארוע. נשים עוברות חוויות בלידה שנושאות אותן כל ימי חייהן.

"הן יכולות לפרוח ולצאת לעולם טוב יותר אם יזכו ללידה חיובית. נשים זקוקות להכוונה מקצועית, מעריכות כל פיסת מידע שמקדמת אותן בנושא - כל עוד ההדרכה ניתנת במועד הנכון בתקופת ההריון והיא רלוונטית לצרכים של האישה.

"כשאני מקבלת יולדת במעקב עם סיפור של 10 לידות מאחוריה, היא יודעת לספר לי את כל פרטי הלידות שלה בצורה מעוררת השתאות, וזה מראה כמה הלידה היא ארוע חשוב ביותר בחייה של האישה".

מתי התחזקה אצלך ההחלטה ללכת ולהיות מיילדת?

"למעשה, כבר מהסיפור האישי שלי. בלידה ראשונה הייתי צעירה בת 20+ והיום במבט לאחור, הכל שם הלך לא נכון, אז יש בזה גם תיקון לחוויה שלי, דרך אותן נשים שאני מלווה. הרעיון הוא לתת להן את מה שהן צריכות וזקוקות להכיל, לאפשר, להעצים, לחבק אם זה רלוונטי, כן אפילו יצא ליי כמה פעמים לבכות בלידות עם הזוגות הנרגשים.

"כל לידה אני חשה שאני נולדת מחדש. כל לידה מטעינה אותי, מכל יולדת אני לומדת על העוצמות שלנו הנשים. כשאני מציינת לומדת מהן, זה לא נאמר כקלישאה. זה אכן כך, הן מלמדות אותי עד היכן אפשר להגיע בעוצמות הפזיות והנפשיות שלהן.

"למשל: נשים שעומדות מול הממסד לאחר שהן באות עם ידע רב ונחושות ללכת בדרך שהן בחרו. וכאן צריך זהירות: נשים שהן יודעות בדיוק היכן הקצה של אי יכולתן כבר לבחור כי המצב הרפואי מחייב אחרת, עקב שינוים שחלו במהלך לידתן.

"יש נשים שלא עברו שום הדרכה והן כה מחוברות לעצמן ועובדות מקסים, למרות חוסר הידע שלהן.

"מכל לידה אני מתחזקת מהעובדה שהקב"ה הפקיד בידנו את היכולת להביא חיים לעולם. כי אנו יכולות לזה, ורק אנו".

איך הגיבו בסביבה הקרובה על ההחלטה לשמש מיילדת?

"אחת הלידות הקשות שנכחתי בה בתחילת דרכי הייתה בגלל קשר גרוע בין היולדת למיילדת. היולדת לא שיתפה פעולה, לא שלטה על גופה, היתה מכווצת מאוד. המיילדת עבדה איתה בצורה מכאנית, רצתה רק להוציא את התינוק.

"היולדת קיבלה הערות מאוד לא מחמיאות במהלך הקושי בחילוץ התינוק וגם לאחר הלידה. היא הייתה שבורה נפשית. היא שאלה את המיילדת "את סולחת לי?", אבל היא לא השיבה.

"את החוויות מהסוג הרגשי הגרוע הזה אני רוצה למנוע.

"וכאן חשוב לציין את הצד של הצוות: קשה מאוד לעמוד מול יולדת שאינה משתפת פעולה, כזו שאוהבת לקטר.

"בנקודה הזו אני פתחתי לי את שביל ההישרדות שלי: כאן אני עובדת על המידות שלי. ברור שלעיתים יש קושי להכיל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"חברתי לעבודה שממנה גם אני לומדת מכנה את זה 'לאסוף אותה'. לנגד כל יולדת עם קושי בתקשורת אני מעלה הילוך, שמה חגורת בטיחות, ומנסה להמריא מבלי לצנוח.

"אציין שיש מיילדות מהממות, שמהן אני לומדת כל הזמן. אני מכירה אישית מספר מיילדות שעובדות 30-40 שנה בלי שחיקה ואפילו לא הקלה ביותר.

"הן מקבלות כל יולדת באהבה ובנתינה כאילו השנה החלו במקצוע, ולאחר שפגשתי את התופעה מקרוב הבנתי ששחיקה היא בחירה.

"אני לא באה לתקן את העולם אבל רואה לנגד עיניי את דברי חכמנו - "חייב אדם לראות את העולם חציו זכאי חציו חייב". לדעת שיש לי השפעה כל שהיא בעולם הזה, זה נותן לי כוח".

]]>