הרבה פעמים אנו נתקלים בכל מיני מקרים בהם אנו חווים משהו מסויים ואנו משליכים חוויה זו על מישהו אחר, על מנת לחוש אותה בעוצמה גבוהה יותר.

לדוגמא: אבי גוייס לצבא, הוא לא כלכך רצה בכך אך מכיוון שהוא כבר שנה שלא במסרת לימוד שאינה מחייבת גיוס, הוא גוייס. הוריו התקשו לקבל זאת ואף הסתירו זאת מקרוביהם, אבי התבקש לא להגיע לסביבת מגוריו במדי צבא.

אמא של אבי השתתפה במפגש חברתי, שם היא הוקיעה מכל וכל הורים שמתירים לבניהם "גיוס" בעצם נחמי אימו של אבי, לא התכוונה כלל על עצם ההוקעה, היא השליכה את המצב הקשה ביותר עבורה, וניסתה לקבל את תגובות הסביבה. ומכאן לבחון את דרך תגובתה.

***

אהוד מעוניין לעבוד במקום מסויים, הוא מבין כי כדי להתקבל לשם עליו לעבור סידרת מבחנים, הוא אינו מודע למבחנים אלו. אך הוא מבין כי זה תנאי הסף לקבלתו, הוא מנסה לבדוק באמצעות חבר אחר שעבד שם עד כמה ניתן יהיה לו לעבור את המבחנים הללו, והאם הם תואמים לכישוריו. החבר אמר לו כי מאד קשה להתקבל לשם אך אם ינהג בצורה מסויימת ייתכן וכן.

בעצם החבר עשה השלכה מניסיונו, מה שלא בטוח כי זה יתאים לחברו.

להשלכה יש תפקידים שונים, בדיקת מצב התנהגות, ושיקוף מצב מסויים, קבלת פידבק, וברור מצב נקודתי נתון.

אך ישנה תופעה נוספת אלו המשלכים כבדרך אשם את מה ששלהם על הזולת. כל פעם זה מתאפיין בצורה אחרת.

דרך האשמה, או חשד, ובכך הם בודקים או מפריכים את מה שחשבו או מה שהסביבה חשבה עליהם.

ההשלכה מתחלקת ל - 2 סוגים עיקריים:

השלכה מודעת - שבה האדם מודע למצב שבו הוא מעוניין להשליך, הוא עושה זאת מתוך מודעות לבדוק מה תהיה תגובת הסביבה, ואיך מצבו ייתפס בעיני אחרים לני שיישוייך אליו בדרך כשלשהיא.

השלכה לא מודעת - הידיעה התת הכרתית כי המקרה או המעשה המושלך אינו מתאים, ולכן האדם משליך אותו על השני על מנת להיפטר ממנו, הוא אינו מעוניין בו, ואולי אינו מתאים לו מבחינה שיכלית או לחלופין רגשית, ולכן ע"י ההשלכה הוא מצליח לראות אותו באופן אחר, להיפטר ממנו לזמן מה, או לשייך אותו למישהו אחר.

ההשלכה היא כלי אבחון נהדר לבחון את מעשינו אך בד בבד יכולה להיות גם בעלת הרס רב, לשייך לזולת את מה שאינו קשור אליו כלל.

]]>