הניירת שהצטברה במגרתי קרצה לי בחיוך מלגלג, והצליחה בקלי קלות למחוק את אשליית "פאטה מורגנה" שראיתי בדמיוני, השלמת שעות שינה שכה חסרו לי.
"מחר, ניירת זו, תקבל התייחסותי" שמתי לעצמי מטרה.
השכמתי קום, מלאת מרץ ובאמתחתי תוכניה מסודרת .
כיעד ראשון קבעתי למערכת סידוריי את הבנק. שהרי אין כמו להתחיל יום עם צחוק מתגלגל בדרך לבנק. אך במהרה הבנתי שלא סתם טען מי שטען שצחוק נמצא אך במסלול לבנק ולא בעמדת ההמתנה המצויה בתוכו.
תור ארוך מהרגיל השתרך לאיטו בבנק. והעניק אך לרגע לקהל הלקוחות אשליה מתוקה, שמא מנהל הבנק החליט לחלק צ'ופר מיוחד כמתנה ל "אחרי חג" .
חוסר ברירה השתלט על ציר הבנתי, והביאני להתמקמות בספת ההמתנה בבנק.
שעמום ההמתנה הובילני לפתח בשיחה עם שכנתי לתור.
"מה את עושה בחיים"? שאלתיה.
"מנהלת חשבונות" השיבה בחיוך.
המשכנו לפטפט על דא והא. נושאים אקטואלים כאלה ואחרים.
"עודכנת מהחדשות מה אירע בקטמנדו שבנפאל"? שאלה לפתע.
"עצוב וכואב לחשוב על אלפי אנשים שאיבדו יקירהם ובתיהם ברעידת אדמה" עניתי.
"שמעת אודות הזוג המדהים חזקי וחני ליפשיץ"? היא שאלה.
"לא" השבתי "במי ובמה מדובר?"
"מדובר באנשי חסד גדולים, באנשים טובים באמצע הדרך אשר עימם אפשר לצעוד" הסבירה וסיפרה:
"אלו שליחי חב"ד שמנהלים את בית חב"ד בקטמנדו שבנפאל. ומשמשים כעת כמשפחתם החמה והתומכת וכבית מחסה לעשרות מטיילים ישראלים אשר יצאו לחפש עצמם בטרקים שבהרי קטמנדו. מדהים לגלות רמת חסד בסדר גודל כזה".
נדהמתי לשמוע אודות מעשה חסד זה. אחסנתי זאת כנקודת מחשבה במודע שלי.
המשכנו לשוחח.
"מה את עושה בחייך"? הפנתה אלי שאלה דומה.
שתקתי לרגע, מחשבותיי החלו לצעוד קדימה. שתיקתי שוחחה עם עצמי.
"מה את עושה בחיים"? עניתי בשאלה לעצמי.
"נכון שהנך שרת החוץ ושרת הפנים של מעונך. נכון שגם תוכלי לסמן וי על סידור הניירת, נכון שאת עובדת במשרה מלאה. אך מה את עושה לעצמך בחיים האמיתיים?.
המחשבה הזו העלתה בי זכרון מדברים שאמרה לי בעבר אישה חכמה.
"בסוף יום, טרם קריאת שמע, תשאלי את עצמך: "מה עשית היום בשבילך, בשביל עצמך"?!
משפט פולני מוכר טוען ש"ישנים רק אחרי מאה ועשרים".
בדרך כלל, אינני מתחברת לדרך הפולניות השחרחרה, הפעם חרגתי ממנהגי בהסכמה.
"יש צדק באימרה הזו" הרהרתי.
אולי אני עושה הרבה לצורך הטענת כרטיס האשראי המתבזבז בטיול קצרצר בקניון.
אך מה אני עושה לו הייתי בתפקיד סוחרת ממולחת במבט מסחרי קדימה?
האם את מקצועית לדעת להטעין תוכנית חסכוון "זכויות" עתידית"?
וכבסרט נע, התנועעו דמויות מחיי היום יום הסובבות אותי.
התדמית השגויה שהיתה לי אודות שכנתי תוקנה.
אם חשבתי תמיד שהיא מבזבזת כשרונותיה בעבודה פשוטה, במקום לנצל זמן ללימוד מקצוע שיקדמה בחיים.
הרי שטעיתי!.
את זמנה הפנוי היא מנצלת להתנדבות במושב זקנים. עוזרת בהאכלת סיעודיות וכדומה.
"לא חיים עד מאה ועשרים" התבטאה לא פעם לפניי.
"צריך להספיק בחיים" נזכרתי בדבריה.
ואם לא די בשקופית סרטון זו. הרי ששקופית נוספת צפה והשתקפה על ציר זכרוני.
רק השבוע נדהמתי לשמוע אודות ארגון "חסד בישראל" שהקים חיים קליגר, לע"נ גיסו ע"ה.
ידיעה אודות ילד בן שלוש עשרה שהתחשמל ביום שהיה אמור לחגוג ברוב פאר את בר המצוה שלו, הקפיצה את קליגר כהזדמנות למצווה שאסור להחמיץ.
קיבץ סביבו קומץ אנשי חסד שהתנדבו ללא כל תמורה, ותוך שעות מספר הרימו ארוע בר מצוה מרגש במיוחד בין כותלי בית החולים.
כולנו עובדים קשה כל חודש במשך כל החודש. על מנת להוסיף שקלים נוספים למשכורת של סוף החודש.
עלינו ללמוד מאותם סוחרים ממולחים אשר קונים עולמם בשעה אחת!
אז מה את עושה בחיים?
]]>
