במהלך השנים אנו מפתחים את החלק האינסטינקטיבי שבנו בהתאם לניסיון החיים שלנו. אך האינסטינקטים פועלים לרוב על ציר אחד, הישרדותי; האם הדבר מסוכן עבורי או בטוח, ומשמש אותנו פחות בקבלת החלטות מורכבת יותר כגון במערכות יחסים, בתכנון ופיתוח מוצר, ניהול הבית, התא המשפחתי ועוד.
האם גם אמהותינו הקדושות הקשיבו לקול האינטואיטיבי שבהן, כאשר שרה ביקשה מאברהם לשלח את הגר מביתם? או רבקה שמיהרה לעטות על יצחק לבוש שעיר ולשלוח אותו לקבל את הברכה מיעקב? או נעמי שהודיעה לרות כי דווקא הלילה עליה ללכת לגורן לשכב למרגלות בועז?
אולי לכך בדיוק התכוון אלברט איינשטיין, מגדולי מדעני המתמטיקה והפיזיקה במאה העשרים, יהודי וציוני נלהב, לוחם למען השלום, פילוסוף ואוהב אדם, אשר מעבר לשליטתו במדעים המדויקים, האמין בכל ליבו כי האינטואיציה היא חלק מעולם הדמיון והסקרנות המהווה חלק מהשראה הנחוצה לאדם: "אני מאמין באינטואיציה ובהשראה. דמיון חשוב יותר מידע; כיוון שהידע מוגבל בעוד שהדמיון חובק את העולם כולו, ומדרבן התקדמות".
במילים פשוטות, כולנו נדרשים לקבל מדי יום עשרות אם לא מאות החלטות, קטנות כגדולות; מה לקנות, באיזה דרך לנסוע, עם מי, האם לענות לטלפון, איך להגיב, האם השידוך נכון עבורי, מה ללמוד ועוד. אנו פועלים ומתפללים על עצמנו שנפעל על פי השכל הישר וההיגיון, ולשם אנו מחנכים את ילדינו. בפועל, חלק מההחלטות נעשה באופן אינסטינקטיבי מתוך צרכים הישרדותיים וחלקו אינטואיטיבי - המגיע מאותו חלק לא מוגדר ולא ברור בתודעה האנושית, המאפשר לנו לפעול בדרך יצירתית וחדשנית שהיא לא תמיד מבוססת הגיון צרוף. יש שמשייכים את אותו חלק אינטואיטיבי לנשים דווקא וקוראים לו "אינטואיציה נשית", לכאורה הדרך שבה נשים יודעות את מה שהן יודעות, מבלי הסבר לוגי, אותן "תחושות בטן" מסתוריות שבגינן נשים לכאורה מחוברות לאיזה מאגר מידע עצום וגדול שמאפשר להן "לדעת" דברים גם אינם הגיוניים כלל.
אינטואיציה נשית אצל גברים - יש חיה כזו
אולם גם בעולם הגברי מסתבר כי האינטואיציה פועלת שעות נוספות. לפחות בעולם העסקי. כשהמיליארדר הנודע וורן באפט מינה לעצמו יורש, הוא הודה שעשה זאת כיוון שהיו לו "תחושות בטן טובות לגביו" אחרי ארוחת צהרים עמו. גם בנו של ג'ורג' סורוס, המשקיע האגדי, הסביר כי לא פעם "הסימן שלו לשנות פוזיציה בשוק הם כאבי הבטן שלו".
לפחות דבר אחד משותף עד כאן לגברים ולנשים - שני המינים משייכים את האינטואיציה לחוויה פיזיולוגית כלשהו באזור הבטן ש"מודיעה" לאדם כי יש כאן משהו ששווה לשים אליו לב. פרופסור דניאל כהנמן מסביר שתחושות הבטן הן תופעת לוואי של מאמץ מרוכז של המערכת האינטואיטיבית: "כשהיא מתמודדת עם אתגרים היא מפעילה את המערכת הרגשית, ולזה יש ביטוי במערכת האנטומית", הוא אומר. "האישונים מתרחבים, קצב הלב ולחץ הדם משתנים. הגוף שלך מגיב למאמץ, ואתה מרגיש את זה קודם כל בבטן ובחזה".
מהי אינטואיציה?
פרופסור דניאל כהנמן. יהודי שנולד בצרפת בשנת 1934 והצליח לברוח עם אמו לארצות הברית בעת שהגרמנים כבר השתלטו על ארצו. חוויות האימה מול הנאצים החרוטות אצלו מילדות, הן המניע העיקרי שלו להבנת ההתנהגות האנושית. כיום, מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, כלכלה התנהגותית ויוריסטיקה - כלל חשיבה המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות, אך במחיר דיוק נמוך.
כהנמן סיים לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, נסע לעשות דוקטורט בברקלי, ומשחזר לאוניברסיטה העברית בירושלים פגש את דוקטור טברסקי, אשר יחד עמו החלו לחקור תחום חדש בפסיכולוגיה שנקרא: "איתור, זיהוי ופיצוח הכשלים הנפוצים של האינטואיציה האנושית". הם מצאו כ-20 כשלים כאלה אותם כינו "הטיות" שחוזרות על עצמן שום שהמוח מחווט לטעות בהן. מסקנותיהם טלטלו את עולם הכלכלה העולמית ואפשרו להבין תופעות רבות שהכלכלה הקלאסית לא אפשרה להבין, כגון מדוע אנו מתקשים לחסוך לפנסיה ומדוע רובנו משקיעים גרועים בבורסה ועוד, וזכה על כך בפרס נובל בשנת 2002.
בשנים האחרונות השלים כהנמן מחקר מקיף וחשוב בתחום הידע בו היה עסוק מרבית חייו, וכתב ספר בשם "לחשוב, לאט, מהר" האוצר בחובו את כל הידע החדש, המחקרים והניסויים שהצטברו מאז שנות ה-70 על הדרך בה האינטואיציה האנושית עובדת והשלים תיאוריה מדעית מבוססת על התופעה שעד כה נחשבה למסתורין.
בספרו, מפריד כהנמן בין שתי "טכנולוגיות" שונות הפועלות במוח ומתאר את החשיבה האנושית כשיתוף פעולה ביניהן; את הטכנולוגיה הראשונה כהנמן מכנה "מערכת 1". למעשה, עד לפני כשני עשורים המדע לא ידע כמעט כלום על קיומה של מערכת זו במוח ותפקידה. היא פועלת מאחורי הקלעים באופן לא מודע ואוטומטי, ומאפשרת לנו למשל לקשר בין תמונה מסוימת של אדם לבין מצב רוחו שלו בשבריר שנייה.
מערכת 1 לדבריו של כהנמן היא האינטואיציה. באחד ממחקריו נצפו התנהגויות של אנשים בפינת קפה בה הם יכלו לשלם על החלב לפי רצונם. מעל פינת הקפה הוא שם תמונות מתחלפות. בכל פעם שהופיעה מעל פינת הקפה תמונה של פנים זועמות, כמות האנשים ששמו את מלוא הסכום עבור הקפה גדל פי כמה וכמה מאשר כאשר מעל פינת הקפה הופיעה תמונה של פרחים. לטענתו, גם כאשר אנו מתקשרים לבני זוגנו, ושומעים את "השלום" הראשון שלנו, מופעלת מערכת 1 המאפשרת לנו לדעת באיזה מצב רוח הם נמצאים ומידע שלם מוזרם למוחנו בתוך חלקיקי שניות בעקבות אותה אינטונציה של "שלום". לטכנולוגיה השנייה קורא כהנמן בשם "מערכת 2". זוהי החשיבה המודעת, המושכלת המורכבת מרצף מחשבות אטי יחסית הדומה יותר לקצב הדיבור, המסוגלת בכל רגע לבצע רק פעולה אחת. למרות מגבלותיה רק היא מסוגלת לעשות חישובים מתמטיים או לאלץ אותך לעשות משהו שלא מתחשק לך לעשות.
למרות שנדמה לנו כי "מערכת 2" היא השחקנית הראשית בחיינו, בפועל מערכת 1 המהירה יותר, ופעמים מאלצת את מערכת 2 לקבל ממנה מחשבות ורעיונות זמן רב לפני שמערכת 1 הצליחה לעבד חלק מהמידע שהגיע אליה מהמרחב החיצוני. במילים פשוטות, האינטואיציה המדריכה אותנו לגבי כוונותיהם של הסובבים אותנו, איתור הזדמנויות, תחושות של מי טוב בשבילנו ומי לא, מהירה יותר מאשר החשיבה הלוגית האטית יותר של מערכת 1 העסוקה בחשיבה כבדה ומעמיקה יותר על העתיד, הבנת טקסטים מורכבים, פתרון בעיות ועוד, ולעתים היא זו אשר משפיעה בפועל גם על ההחלטות הלוגיות, הנשלטות והמודעות שלנו אשר לכאורה מגיעות ממערכת 2.
אם כך, קל לנו יותר להבין מדוע האינטואיציה לא תמיד מדייקת, ופעמים רבות יכולה להטות את אופן החשיבה שלנו על דברים ואופן קבלת ההחלטות שלנו. דוגמה נהדרת לכך היא כאשר גבר הופך במהלך חייו לקנאי לגבי אשתו, אפילו שאין ולו ראייה אחת שתתמוך בכך על ידי מערכת 1. במהלך הזמן מערכת 2 האינטואיטיבית לכאורה משתלטת על אופן החשיבה שלו, ושום טיעון לוגי שבא להפריך את החשדנות לא עוזר לו למוסס את חוסר האמון הבסיסי והפחד היושבים מתחת למעטה הקנאה, המופעלת בשם אותה "אינטואיציה" של מערכת 1.
אגב, במקרים רבים שאני מכירה אצל מטופלי, אותה אינטואיציה שמשמשת אותם באופן מופלא בעולם העסקים, ומאפשרת להם קבלת החלטות מהירה יותר ומשמעותית מבחינה פיננסית ומעבירה אותם לשורה הראשונה מבחינת ניהול עסקיהם, "מתקלקלת" בבואם לנהל את מערכת היחסים האישית והזוגית שלהם בה הם הופכים רגישים, אימפולסיביים, ולעתים אף תוקפנים ומהירים – "לא רציונלי ולא במקרה", כדברי דן אריאלי, ממשיך דרכו של פרופסור כהנמן.
פעמים רבות נשים מספרות כי יש להן אינטואיציה מעולה בנוגע לאופיים של אנשים ונשים שהן פוגשות בפעם הראשונה. אולם האם אפשר לסמוך על אינטואיציה זו באופן מלא? האם יכול להיות למשל שבעולם השידוכים והדייטים אינטואיציה זו לא גורמת לנו לפסול מועמד ראוי מהר מדי רק כי פסקנו על סמך זכרונות קודמים שיש במוח, המקושרים לאותה מערכת 1? לדברי כהנמן, אנשים מרגישים טוב כשהם יודעים שיש להם את האינטואיציה הזו, המאפשרת להם לדעת שיש סדר בעולם, וגם אם אנו לא מבינים דברים מסוימים עדיין יש לנו דרך לקבל החלטות לגביהן. אולם, כך טוען פרופסור כהנמן, איננו יכולים רק לפסוק על סמך אינטואיציה, ויש לעיתים לבדוק את המידע שוב גם דרך מערכת 2 על מנת לקבל החלטות מאוזנות בין האינטואיציה לבין המערכת המושכלת.
אז האם אנו יכולים לגייס באופן מודע את מערכת 1, האינטואיציה, לטובתנו, או אף ללמוד להשתמש בה באופן מעמיק יותר? התשובה לדברי כהנמן ואחרים היא בהחלט כן. הלמידה מבוססת על תרגול רב של הקשבה פנימית למערכת 1 וקבלת פידבק חיצוני חיובי על המשוב המגיע ממערכת זו. יש לא מעט קורסים ומקומות בהם מלמדים שיטות שונות לפיתוח ושיפור האינטואיציה, המשפרת את יכולת הלמידה המהירה שלנו לגבי דברים המתרחשים סביבנו, פירושם, הבנתם ושימוש מושכל בהם. שימוש זה נעשה בעולם העבודה והמסחר, וכן בעולמנו הפנימי והבין אישי.
נשארה לנו עוד שאלה מעניינת אחת לענות עליה: האם קיימת אינטואיציה נשית? ככל הנראה אנשים מפתחים את "מערכת 1", הלא היא המערכת האינטואיטיבית, בהתאם לתחומי העניין הקרובים ללבם. נשים שליבן קשוב יותר לרגשות ותחושות הסביבה, יפתחו אינטואיציה הקשורה יותר לבן זוגן, ילדיהן, משפחתם ובני האדם הסובבים אותם. ואילו גברים, באופן דיכוטומי (וסליחה מראש על ההכללה!) יפתחו מערכת זו לרוב בנושאים הקשורים לתפקידיהם המקורים כמקור הכוח והביטחון הכלכלי של משפחתם. גברים יכולים להיות אינטואיטיביים מאד ומקוריים, ולכן גם פורצי דרך, בתחום עיסוקם, ולהשתמש באותה מערכת רבת דמיון הקשובה למסרים שמעבר להגיון לפתח את כוחם ומעמדם בעולם בו הם נמצאים מחוץ לבית. אולם לחלוטין אין בכך להעיד על כך שגברים לא יכולים לפתח אינטואיציה חדה גם לגבי נושאים הקשורים לבנות זוגם ומשפחתם ועולמם החברתי באופן רחב יותר.
בעולם היהודי, אינטואיציה מקושרת לרוב למיסטיקה ואף לנבואה. ואולי, באמת היו אלו הנביאים אשר העזו לפרוץ את גבולות ההיגיון והידע הזמין והקיים, להשתמש במערכת אחרת, תת מודעת ופתוחה שאפשרה להם חיבור עם עולמות עליונים, ומכאן גם היכולת לנבא בפני בני ישראל את העתיד לבוא. אסיים בציטוט מדבריו של אלברט איינשטיין הקשור לכך: "אני מאמין באינטואיציה ובהשראה. דמיון חשוב יותר מידע; כיוון שהידע מוגבל בעוד שהדמיון חובק את העולם כולו".
תרי וינברג MA
דוקטורנטית בבר אילן
ייעוץ פסיכולוגי אישי, זוגי ומשפחתי
]]>
