"ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל, ו) ראשי תיבות אלול, ה' מבטיח במיוחד בחודש אלול למול את לבבנו, כמושב ברית מילה מסירים את הערלה החלק המיותר, ה' מסיר את הערלה החלק הלא טובה עוטף את לבנו ודבק בנו בעקבות מעשים, דיבורים ומחשבות אסורים. ומשאיר את לבנו נקיוזך. למה הוסיפה התורה "ואת לבב זרעך"?

הרי אם ה' מבטיח למול את לבו של כל יהודי, גם בניו כלולים בהבטחה זו? ללמדנו שכשאדם חוזר למוטב וזוכה ל"ומל ה' את לבבך" הוא יכול לזכות לכך שגם ילדיו ילכו בדרך הטוב, ויסיר ה' גם ערלת לבבם, לכן הוסיפה התורה - "ואת לבב זרעך" (ע"פ השפת אמת)

הנה לנו הסוד:

במקום לתקן את העולם נתקן עצמנו. בעניין זה התבטא אחד מגדולי ישראל ואמר: "בצעירותי, רציתי לתקן את העולם כולו, משבגרתי נוכחתי לראות כי את העולם לא אצליח לתקן, אתקן לפחות את בני עירי. שוב ראיתי כי אינני מצליח, החלטתי לתקן לפחות את בני משפחתי. אך כאשר גם זה לא עלה בידי, החלטתי לתקן לפחות את עצמי"

וכשנתקן עצמנו נשפיע על סובבנו. חז"ל ממשילים זאת לאדם שנכנס לחנות שלבורסקי (עיבוד עורות) על אף שלא נגע בכלום דבק בו ריח רע. גם אדם שנכנס לחנות בשמים גם אם לא נגע בהם, דבק בו ריח בשמים. אולי פגשת פעם חברה שנדף ממנה ריח של דגים, והיית בטוחה שהיא טיגנה 4 קילו סלומון לסעודת החג, וכשאת מבררת את המתכון היא מסבירה שרק נכנסה לחנות דגים לשלם חוב ישן.

או שפגשת חברה והיית חייבת לברר באיזה מרכך כביסה היא משתמשת, והיא מתביישת לספר לך שהכביסה שלה ממתינה לקיפול משך חודש וריח מרכך הכביסה מתנדף לגמרי, והריח דבק בה מחנות הפרחים בה היא הזמינה עכשיו זר פרחים לכלתו של בנה.

האדם שמשתנה לטובה משפיע על סובביו, גם ללא מילים כפי שהבושם משפיע על האדם גם ללא שנגע בו. אינני באה לומר שילד שקצת התרחק מהדרך,זו אשמת האם, אך מה שבטוח שכאשר האם משתדרגת ומשפרת עצמה ישפיע הדבר על בני ביתה.

ננצל את ימיו האחרונים של חודש אלול, חודש המסוגל לשינוי, בו ה' רק מצפה שנעשה שינוי קטן, ומיד ימול את לבבנו, ויטהר אותנו, ונגיע אנו ובעקבותינו גם ילדינו מוכנים לראש השנה שמסוגל לשינוי לכל השנה, ונזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה.

שבת שלום!

]]>