גל פיגועי הטרור: ההבדלים בין פחד לחרדה

בימים בהם סכינים וגרזנים נשלפים ללא אזהרה מוקדמת הביטחון הבסיסי בסדר קיומי מתערער. ההפרדה הזו בין פחד תקין לחרדה כבר לא ברורה * איך ניתן לחיות חיים תקינים כשהחיים אינם תקינים?

תרצה אסתרזון | כיכר השבת |
טרור היא המילה האנגלית לחרדה. פיגועי טרור, משמעם זריעת חרדה באמצעים אלימים. כלומר המטרה שלהם היא לגרום לפחד בקרב האוכלוסיה יותר מאשר לפגוע באזרחים. אין מדובר במלחמה בה שני הצדדים נערכים לקרב בו החזק יותר מנצח, אלא בהתגנבות לעורף האוייב וזריעת חרדה ואי ביטחון ובדרך זו לקעקע את האוייב מבפנים.

לוחמי טרור פוגעים בלי בקרה ובלי הגיון, בדיוק מהסיבה הזו, כדי שאיש לא יחוש בטוח. שאף אחד לא יוכל לצפות את העתיד לבוא. לכן מה שאנחנו חשים כעת, תחת מתקפת טרור - זו חרדה.

מהי חרדה?

פחד כשלעצמו הוא אינסטינקט בריא. פחד הוא שיתוק רגעי שמטרתו למנוע פגיעה בנו כאשר אנו עושים משהו שעלול לפגוע בנו. התפרצת לכביש? רעש של מנוע מכונית מתקרבת ישתק אותך לרגע וימנע ממך להתקדם. את עומדת להכניס לפה מזון לא מוכר? הפחד ישתק אותך לרגע וייתן לך אפשרות לבדוק אם זה רעיון טוב. כנ"ל לגבי כניסה למקום לא מוכר, קפיצה ממקום גבוה וכל דבר שעלול לפגוע.

השיתוק הרגעי הזה נותן לגוף לכנס את כל האנרגיה בהישרדות ומונע ממנו נזק אפשרי ממעשה לא אחראי. פחד זו תכונה מבורכת בעליל. אחרי הרגע של השיתוק בדרך כלל ישנה התפרצות של אדרנלין, שנועד לתת לגוף אנרגיה מיידית להציל את עצמו ממקום הסכנה, או לשרוד את הפעולה הנדרשת. זה מה שנותן לנו כוח לדבר בציבור למרות הפחד, לקבל טיפול רפואי, או לחילופין, להימלט ממקום סכנה ולהגן על עצמנו.

חרדה לעומת זאת היא מצב שבו השיתוק הראשוני של הפחד הופך לתגובה קבועה. אם פחדנו בתחילה מרופא שיניים והתגברנו, התגובה התקינה תהיה פחות פחד בפעם הבאה ויותר אדרנלין לעבור אותון בשלום. אבל כניסה למצב חרדה אומר שאיננו מצליחים להתגבר על השיתוק והוא מלווה אותנו וביתר עוצמה, ולכן אנו מתקשים יותר ויותר לחזור אל רופא השיניים.

חרדת נהיגה מונעת ממנו לנהוג בבטחה, ובמקום זאת הנהג מתחיל להתחמק מנהיגה בכלל. במקום למקד את האנרגיות בלמידת נהיגה טובה יותר, השיתוק הראשוני מתגבר והנהג לא נוהג בכלל. זהו מצב שבדרך כלל לא תקין. פחד לא אמור להשתלט על החיים אלא לנתב אותם בתבונה. חרדה מונעת ממנו שגרת חיים וגורמת לנו להינעל בתוך מסגרת קטנה ומגוננת כאשר אין לכך הצדקה לרוב.

כאשר החרדה משבשת שגרת חיים תקינה ומנעת ממנו לתפקד היא מוגדרת כהפרעה. ברור שאדם אמור לפחד להיכנס לתוך בנין בוער או לרוץ לתוך כביש סואן. אך אנו כן חייבים ללכת לרופא השיניים או להיות מסוגלים להכנס למקומות סואנים כשצריך. זה ההבדל בין פחד לחרדה.

ומה כאשר החרדה מוצדקת?

בימים בהם סכינים וגרזנים נשלפים ללא אזהרה מוקדמת הביטחון הבסיסי בסדר קיומי מתערער. ההפרדה הזו בין פחד תקין לחרדה כבר לא ברורה. מותר ללכת לעיר העתיקה? כדאי ללכת לשוק? צריך מאבטח בכל גן? מוצדק להשבית לימודים אם אין אבטחה? איך ניתן לחיות חיים תקינים כשהחיים אינם תקינים?

זו בדיוק מטרת הטרור, לזרוע טרור. לכן כמובן, אסור לתת לו לנצח. קל לומר, פחות קל ליישם. ובכל זאת חייבים לנסות. הפחד אמור לשרת אותנו, לא לשתק את חיינו כולם. חרדה אינה רגש רציונלי, אין בה היגיון. יש לזכור את זה כשאנו מנסים להחליט אם מוצדק לפחד או לא. ולעולם לא ניתן לתפקד כשהחרדה היא זו ששולטת.

מצבי חירום שורדים באמצעות שכל ישר והחלטות הגיוניות, וכוח. זוכרים את פרץ האדרנלין שהגוף משחרר אחרי הלחץ? צריך כוח כדי לעבור מצב סכנה בשלום. החרדה משתקת, היא פועלת נגדנו. בניגוד לפחד שמשרת אותנו, החרדה מקפיאה אותנו ומונעת ממנו לנצח את גורם הפחד. מצב חרדתי הוא מצב קיפאון. אם אינך שניצל שמיועד לשבוע הבא אין טעם לבלות יותר מדי בקיפאון.

הדרך הנכונה לנצח את הטרור היא להשתחרר מהחרדה ולקבל החלטות מושכלות. להחזיר את השליטה לשכל הישר ולא להיות מונע מרפלקסים. כל אחד במקומו חייב לעשות זאת. כל אחד במצבו ובמקום הוא חי ונמצא ופועל. אבל זו תמיד הדרך הנכונה.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית