איך נזכה לראות פירות מבורכים?

כל הורה ומשאלותיו אך משאלה אחת עולה על כולם – שנזכה לרוות נחת מכל צאצאינו. כיצד נזכה לכך שהשתיל היקר שלנו יגדל בצורה ישרה? איך זוכים בדור בו רבו הנסיונות, לפירות המצליחים בחייהם ובשלים להתמודדות עם גלי החיים? (חינוך)

הרבנית אסתר טולדנו | כיכר השבת |
שלמה המלך החכם באדם, גילם את תורת החינוך כולה בכמה מילים: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב,ו) זהו סוד החינוך – התאמתו לפי דרכו של הילד. כל ילד הוא עולם אחר, בעל אופי וטבע שונה, כל ילד עם נטיותיו ותכונותיו הייחודיות ועלינו להתאים את החינוך בהתאם: יש ילד רך יותר שאיתו יש ללכת בדרכי נועם, ויש ילד שמנסה את הגבולות ומחכה לראות כי הם יציבים. יש ילד שיש להסביר לו כל דבר ב'רחל בתך הקטנה', ויש ילד שדי במבט אחד כדי שיבין למה התכוונו. כל ילד ודרך החינוך המתאימה לו, וכאשר אין מתאימים את החינוך לילד עלולים להרוס אותו.

ונמחיש זאת במשל:

מעשה באדם שזרע בגבולות שדותיו עצי ארזים במטרה לסמן את הגבולות בינו לבין שכניו, העצים כולם גדלו בצורה ישרה על פי התוכנית, רק אחד היה שחרג מכולם, עץ אחד שמיד עם גדילתו החל לגדול עקום. ניסה בעל הבית באמצעים שונים לישר את העץ ולהשוותו לשאר העצים, אך ללא הועיל. ברוב יאושו פנה בעל הבית לגנן מומחה ושאל אותו לפשר הדבר, בדק הגנן את העץ והתרעם על בעל הבית:

מה עשית לעץ זה? והרי הוא איננו עץ ארז כלל, זהו עץ מסוג אחר לגמרי, כל יופיו ואופיו של עץ זה הוא בענפיו הרחבים המתפשטים לכל עבר, ואתה בטפשותך ניסית ליישרו, והרי בכך רק הרסת אותו...

האדם הוא כעץ השדה, לכל עץ – מראה מיוחד ודרך מיוחדת לגדילה, כאשר מנסים ליישר את אותו שתיל רך ולהצמיחו לכיוון ההפוך מטבעו, להשוותו לשאר הילדים, הרי שרק הורסים אותו. אם נשים לב נבחין שאין סעיף בשולחן ערוך הדן במצוות החינוך, לעומת מצוות אחרות שבהם הכול מפורט לפרטי הפרטים, מדוע לא זכתה מצוה זו אף לא להלכה אחת?
כי לא שייך לפסוק הלכה בחינוך, ילדים אינם 'רובוטים' שאפשר לתת עליהם הוראות שימוש, ולכן גם אין כללים מוגדרים בחינוך אלא הכוונה כללית, כי כלל המתאים לילד אחד לא יתאים לאחיו. אכן חינוך כזה דורש השקעה רבה יותר, אך מי אמר שלחנך פירוש לשבת על הספה בלובי המלון – רגל על רגל?!

במקום לנסות להשוות ילד אחד לאחיו, נלמד לראות את היופי המיוחד שבאותו ילד, ונזכור שבכל יהודי יש את הדברים היפים שבו, וכדברי הגמרא בעירובין י"ט שבני ישראל דומים לרימון, כי כפי שהרימון מלא בגרעינים, כך אף הריקים שבעם ישראל – החלשים יותר, מלאים מצוות כרימון.

האמיני בעצמך אמא יקרה, ה' שנתן לך את ילדייך היקרים, נתן בך אימון שתדעי להתאים את החינוך לכל ילד, ונתן לך כלים לכך, את מסוגלת! אל תשוי עם חברותייך, ואל תשווי בין ילדייך, האמיני בכוחות שה' נתן לך לחוש כל אחד, הקשיבי לקול הפנימי החיובי והמאמין שבך, הורידי עומס ממך, שימי את חינוך הילדים במרכז חייך, כי הרי אין דבר חשוב משלום בית וחינוך, שזהו עיקר תפקידנו כאן בעולם, ובעזרת ה' תראי פירות מבורכים.

אמנם יש מקרים שאנו זקוקים לייעוץ, ולא הבישן למד, אך כמה שנהיה מחוברות יותר לנשמתנו, ונשקיע בחינוך הנכון והמתאים לכל ילד על פי דרכו, כמה שנחזק את עצמנו – ההורים שורשי העץ בשלום בית ובחיזוק נפשנו, שכעומק השורשים כך גובה העץ, נצליח בעזרת ה' להצמיח את אילן משפחתנו לעץ מפואר בעל פירות מיוחדים, יחידים, בשלים, ריחניים ומפיצים ריח משכר של מעשים טובים לכל העולם.

ומעל לכל ולפני הכול תפילה, תפילה ושוב תפילה, שאילולא עזרתו של ה' לא נוכל כלום. ובמיוחד ננצל את יום ט"ו בשבט המסוגל לבקשה על פירות טובים, שהם זרע של קיימא (עפ"י העטרת ישועה). וכן כותב ה'אמרי חיים' זצ"ל בספרו: "בחמשה עשר בשבט "פירות" מרומז לבנים להתפלל על בנים טובים שיהיו מעוטרים באהבה, יראה, חסד ורחמים. ננצל יום זה לתפילה על פירות האילן שלנו, ונזכה לרוות רוב נחת מילדנו.

ולמי שעדיין לא זכה לילדים, אמר ה'אהבת ישראל' שאכילת האתרוג ביום ט"ו בשבט מסוגל לפקידת עקרות. וכן מסוגל אתרוג שבירכו עליו בסוכות ללידה קלה.

יהי רצון שנזכה לקיום הברכה: "אילן אילן במה אברכך, פירותיך מתוקים, צלך נאה, אמת המים עוברת תחתיך, אלא יהי רצון שכל נטיעותיך שנוטעים ממך יהיו כמותך". הרי זו משאלתה של כל אם בישראל, לזכות שילדיה ימשיכו ללכת בדרכה ולפאר את גינת העולם במעשיהם הטובים. ולואי ונזכה.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית