אלא שמספר המדרש שמשה רבינו ראה את כל הדורות אחריו, וראה את דורנו – דור של עקבתא דמשיחא, המלא בייסורים וקשיים על אף כל הטוב והניסים שגם אופפים אותנו, וכשראה איך בני ישראל יעמדו בניסיונות, ויעבדו את ה' מתוך הקשיים, ויתחזקו באמונה למרות החושך, אמר: "הרי הם גדולים ממני!", ולכן יכול היה משה רבינו להיות כה עניו.
המעשים הטובים בדורנו – מתוך הקשיים שווים הרבה יותר, עד כדי כך שהחתם סופר כותב על היהודים בדורות בהם ימררו הגויים את חייהם ביסורים קשים ולכן: "אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם (של אנשי דורנו...) ומה יאמר אליהם נשא ראשם לבית אבותם הלא אבותם טפלים להם והם גדולים מהם" (תורת משה). כביכול הדורות הקודמים שהיו צדיקים יותר הם פחות מדורנו בו אנו מתחזקים מתוך הקושי והחושך!
לאחר שאבי נפטר מתוך ייסורים קשים ומרים, לא היו לי חלילה שאלות מול ה', אך חיפשתי להתחזק על כך שהיה כה מושלם במעשיו מול בוראו ומול הבריות, ובכל זאת סבל כל כך. קיבלתי חיזוקים רבים באמונה, אך במיוחד חיזקתני אשת אחד מגדולי הדור שאמרה לי שזכה אבי לעשות במעשים מתוך חולי וייסורים – מעשים ששווים לעין ערוך ונחשבים פי כמה מאדם שעושה מעשים טובים כשהכל זורם לו וקל לו.
הברכות והתפילות בכוונה על אף הקושי להתרכז, המאמצים ללכת לבית הכנסת על אף הכאבים, שווים פי מאה ואולי יותר מאשר בזמני רוגע ובריאות! אם כן ריכז אבי במעט זמן את שאחרים עושים בשנים רבות והגיע בזכות כך לפסגות גבוהות.
אי אפשר להשוות מעשים מתוך קושי למעשים מתוך רוגע, כפי שהעידו יהודים שהניחו תפילין בימי השואה, ששום הנחת תפילין בחייהם לא תדמה להנחת התפילין במחנות ההשמדה מתוך הצער והפחד!
וכך כתוב בקהלת רבה: "תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי", מעשים מתוך יסורים הופכים לקניין אמיתי, ומזכים את עושיהם בשכר רב. "לפום צערא אגרא" – כגודל הצער גודל השכר, ובסופו של תהליך נזכה לראות את פירות עמלינו.
בדורנו – דור של חושך, כל מעשה קטן מאיר יותר! כפי שנר שבקושי נראה בחדר מואר – כה מאיר בחושך, גם אם לא הצלחת לממש את כל שאיפותייך, המעשים הלכאורה קטנים שלך מאירים עד שמים ותשכחי שהם קטנים. את ומעשייך גדולים.
על כל התגברות שלך בתוך הקושי, טפחי לעצמך על שכם. את מתאמצת לשחות בין הגלים, את מתגברת ומתבגרת, לעיתים נופלת אך קמה, את גדולה מהחיים. אל תשָברי מהקשיים, השתמשי בניסיונות כמנוף לצמיחה, במקום לברוח מהקושי ברחי לה' כמאמר רבי שלמה אבן גבירול: "אברח ממך אליך" – נצלי הצער לתפילה בוקעת שערים, כהבטחת הישמח ישראל שבזמנים של חושך כל בקשה בוקעת כל המחיצות והרקיעים ומגיעה עד כסא הכבוד.
ואומר השפת אמת שכל יהודי במצרים שלו, כשהוא עושה אף מעשה קטן אך עומד בכך, יזכה לגאולה וכל אחד והגאולה שלו. ולואי ונזכה בקרוב להגאל בזכותך – בזכות נשים צדקניות.
הרבנית אסתר טולדנו מרצה בכירה ומחברת הספרים: שבילי השלום, שבילי טהרה, שבילי החלה ועוד. להזמנת הרצאות וסדנאות, הערות ולתגובות: manofbait@neto.bezeqint.net
