בעצם כולנו יודעות שכל חומר וחומר בנוי מחלקיקים, אטום המורכב מאלקטרונים נויטרונים ופרוטונים. זהו לא שיעור פיזיקה או כימיה תירגעי, נסי רק לעקוב והחלקיקים האלו כל הזמן בתנועה .זאת אומרת השם הטוב "מחיה" כל חלקיק וחלקיק,
חי, צומח ודומם. ברגע שחס ושלום תיעצר התנועתיות הזו מיד יעלם החומר.

אם הבנו זאת אנו רואות שהדבר הקיים זה רק "התנועתיות" של החלקיקים בעצם רק השם, ואילו החומר הוא בעצם הנעלם ומכאן ניתן להבין בפשטות :"שאין עוד מלבדו". רק הוא מחיה כאן את הכל, אם את מתבוננת סביבך ורואה בית, מדרכה, כביש, אנשים, עצים בעצם הכל. ומבינה בשכל הכי פשוט ויישר שהכל מורכב ממולקולות שנמצאות בתנועה אין סופית שזה בעצם מה שהשם עושה ושבכל רגע נתון אם תיעצר התנועתיות הזו חס ושלום - הכל יעלם.

את מבינה שזה עולם הפוך? השם הוא כאן הכל וכל החומר הוא אין! כמו בצילום, ולכן המילה "אני" זה אותיות "אין"! כי גם אני לא קיימת ללא הכוח האלוקי המחייה כל תא ותא בגופי, וכך לגבי מחשבות רגשות וכו'. כמה מרגיע לדעת שהכל זה רק ורק השם מכאן אני מבינה שאין "בשר ודם" פוגעים בי או "עושים לי רע" חס ושלום ודבר לא "מספיק לי". זה העמלק המן הרשע" וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך" (פרק ה, פסוקים יא-יג). המן שרואה את השלילי.

אם אני מבינה שהכל זה השם, מרגישה מורידה ללב שזה כך שהכל כאן זה רק השם, אם כך אני צריכה לפנות אליו ורק אליו. כי "לב שרים ומלכים ביד השם" והכל זה מהבורא בלבד, אם הייתי אומרת לך שאבא שלי הוא מנכ"ל של חברת תעופה גדולה או מנהל בנק גדול בשוויץ היית חושבת יווו איזה גב יש לה? אך אני אומרת שאבי הוא המנכ"ל של כל העולם, כל הכסף בעולם שלו, כל הרפואות שלו, כל האנשים שלו, כל המחשבות שלו, כל האהבות שלו. איזה גב? אההה איזה אבא? עם אבא כזה "אין שום פחד בעולם" עם הבנה כזו: "אין שום ייאוש בעולם כלל". עם אמונה כזו שבעצם "אין עוד מלבדו" הוא אחד ושמו אחד. וכל מה שכאן נברא במיוחד בשבילך, איזה שמחה מתפרצת. וממש ניתן להבין "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", "ומשנכנס אדר מרבין בשמחה" מכיוון שאנו מבינות קצת טיפ טיפה את ענין ה"נהפוך הוא".

והכל כל כך פשוט רק להביט להתבונן והכל בידיו של אבא שבעצם מנהל כל מהלך, כל תנועה של כל חלקיק ולו הקטן ביותר, אין טעות חס ושלום אם כך מה נשאר לך לעשות? להרפות בעצם לתת לבורא להוביל ולנהל את העולם בדיוק כפי שצריך בלי להתנגד ותראי: בתוך המילה "להרפות" נמצאת המילה "פור"- גורל ואלו ימי הפורים.

מה אני צריכה לעשות כשאני מרפה?

נשארו האותיות לה "ת....לה" ת-פילה! ואיזו? תהל, תהילה להודות ולשבח את הבורא. וכיצד? פורים כל הפושט יד נותנים לו צאי מיד אל תפספסי את ההזדמנות של פורים צאי, רוצי, טוסי, מיד לשוחח עם השם דברי איתו מתוך תהילה. תרפי כן תבקשי על כל אשר חפץ לבך ולסיום תוסיפי "כטוב בעיניך תעשה" ואני איתך רק איתך כי אין עוד מלבדך (ונסי שעה שלמה של התבודדות ובמיוחד ביום זה וגדולה לעשות שש שעות, זה קשה אך בהחלט אפשרי, נסי)

ולאחר מכן תזכי בעזרת השם להגיע לשמחה אמיתית, שלווה גדולה, וישועות גדולות מתוך הבנה ברורה "שיש עניין שיתהפך הכל לטובה". רק עליך לשנות את נקודת המבט שלך ולהבין לא השם הוא הנעלם, העולם הוא הנעלם נעלם. רק הוא בעצם קיים גלי אותו! חפשי וראי את השם בכל ותראי שיהיה כאן נס גדול!

]]>