כמה פעמים רציתם להתנתק מהעולם, להשתחרר להניח את כל הכאב והצרות באיזו "קופסה" בצד וללכת לישון נטולי צרות ודאגות? נסו ל(ה)ש(א)יר את הכאב שלכם!

זהו סיפורו האישי והמרגש של אוריאל טראוב, ילד בן 13, הסובל מלידתו מנכות בשתי רגליו. מלבד הנכות שמגבילה אותו פיזית ומכריחה אותו להיות תלוי ומשועבד תמיד לעזרת אחרים, בראשו ובשכלו כמו גם מבחינה רגשית הוא ילד נבון, בוגר, אמיץ ומיוחד שמאמין בכל ליבו שגם ההתמודדות עם הנכות שלו היא סוג של מתנה שקיבל מהקב"ה.

לנכות המשעבדת שמלווה את חייו מידי יום, מהרגע שהוא מתעורר ועד לרגע שהוא הולך לישון אוריאל כבר התרגל די מזמן ואף למד להתמודד איתה, אך מה ש"יושב" עליו כבר מספר שנים אלו הם דווקא תפיסות העולם של חבריו והסביבה החיצונית שרואה אותו ומתייגת מיד כ"סוג ב'".

‏

המטען הזה ליווה אותו במועקה קשה מזה זמן רב, מבלי יכולת לשחרר, עד שפגש למזלו הטוב באבי אברהם, שמשמש במספר מסגרות כמטפל רגשי באמצעות מוזיקה, cbt ושיטות נוספות. בין השניים נרקם קשר מיוחד וקרוב ולאחר שבמפגשים הוצף ע"י אוריאל הצורך הרגשי לבטא את עצמו, את כאבו ואת אכזבתו מהסביבה, המליץ לו אברהם לנצל את חושיו המוזיקאליים המחודדים של אוריאל ולנסח את כאביו כשיר אישי, שעל תהליך הוצאתו כמו גם המסרים הרגשיים והתהליכים הפנימיים שעומדים מאחוריו הם יעבדו בצוותא.

אוריאל נענה מיד לאתגר והחל לנסח את המסרים הללו כסיפור וליצור מהם שיר, כאשר היעד והמטרה העומדת מול עיניו היתה לשיר אותו מול חבריו בבר המצווה שלו ובדרך זו להעביר להם את המסר החברתי הנוקב והכואב, ואף לפרסמו במדיה לתועלת אחרים שנמצאים במצבו.

בסופו של תהליך מושקע אוריאל מצא לעצמו ביטוי בדמות השיר הנושא את השם "בוא נעשה תחרות", אותו הוא ניסח ומבצע בצוותא עם אבי אברהם. וכאשר המילים נהפכו להיות ללחן שליצירתו היה אוריאל שותף שווה, לא היה מאושר ממנו. המוזיקה נתנה דרור וביטוי לתחושות הקשות שקיננו בליבו מזה זמן רב, כמו גם למסרים נוספים של עידוד אופטימיות ותקווה.

בעידודם של הוריו ובתמיכתו של איש החסד והעשייה הרב אהרן גלברט מישיבת "אשרינו" השיר המרגש זכה לעיבוד מקצועי של המעבד המוכשר ספי רייכקינד, הוקלט ב"אולפני הניגון" של אבי זנו, יצא כסינגל למדיה וזכה להשמעת בכורה באירוע בר המצווה של אוריאל, כאשר עין אחת לא נותרה יבשה לשמע השיר הכובש והעוצמתי שאף זיכה אותו בסופו בתשואות כפיים סוערות וממושכות.

מה הוביל אותך בעצם לכתוב שיר? שאלנו את אוריאל

"חשוב לי מאוד שידעו שגם נכה הוא בן אדם. שאפילו שאני לדוגמא לא יכול לרוץ וללכת עם הרגלים, אני טוב בדברים אחרים, ואני יכול להצליח בהם מצוין אפילו. אני רוצה שאחרים יראו את זה ויתנו לי הזדמנות להרגיש שווה ולא להישאר לבד בהפסקה למשל". מחדד אוריאל את המסר הראשוני שהביא אותו לכתוב את השיר ומבקש להפיץ בשמו את המסר הלאה בכל אפשרות.

מסתבר שאוריאל שמאושר כעת עד הגג מתוצאותיו של השיר וההצלחה המסחררת של הרעיון הצליח להועיל לא רק לעצמו אלא אף לרבים שכמותו. "השיר, שריגש אותי עד דמעות, הוביל אותי לפתוח מסגרת חדשה וייעודית שתפתח בקרוב ממש ותתן מענה מקצועי ואיכותי לבני נוער הזקוקים לכך, כמו אוריאל " מפתיע בבשורה הרב אהרן גלברט, שהיה בסוד העניינים, ושמו יצא לו כבר כראש ישיבה שאחראי על שני מסגרות ישיבתיות שונות לנוער מתמודד המובילות באיכותם וברמתם.

איך בעצם יכולה המוזיקה לשמש כתהליך טיפולי מסייע?

אבי אברהם מסביר: "ידוע מכבר שהמוזיקה משמשת ככלי רגשי עצום לביטוי והעצמה של נפש האדם והיא יכולה לסייע ולתת תהודה לנשמה בדרכים שונות ומותאמות לכל צורך. התועלת המקצועית הוכחה בסקטור נרחב של בעיות אישיות כגון: בעיות תקשורת וחברה, קשיי קשב וריכוז, חרדות, העצמת היכולות ופיתוח מיומנויות ומשמשת תדיר ככלי להוצאת אגרסיות שונות ותסכולים, היא גם מפתחת את הביטחון והדימוי העצמי ומספקת חוויית הצלחה ומנסיוני האישי מהווה פעמים רבות פתרון רשום כאלטרנטיבה כשרה וממכרת גם מול תופעות הנשירה.

השיר הזה, שהיה חלק מתהליך שלם ומורכב, עשה שירות נפלא לאוריאל עצמו וגם לרבים נוספים שהוא משמש להם כפה" מפרט אברהם את התועלת הנוספת שבשיר "בשיר אוריאל גם מתייחס במסרים חדים ופונה בצורה ישירה לאלו שאינם מתייחסים כראוי למצבו ומציג אותם דווקא כנכים רגשית ("יש לי שאלות קשות על אחרים, איך לחיות בלי לב הם יכולים?")

ומאידך גם חושף באלו כלים הוא נעזר בכדי לעודד את עצמו ולהמשיך את החיים באומץ ובתקווה ("אם תנשוך שפתיים, תחפש את המילים, אגלה לך בסוד איך אני חי את החיים, מאמין בכל יום באמונה שלמה, שגם נכות היא סוג של מתנה") השיר הוא גם הזדמנות בשבילו להתאמן בהתמקדות בטוב ולהודות על משפחה תומכת ואנשים טובים שמלווים אותו לאורך הדרך, כך שבסופו של דבר התוצאה מעבירה סיפור חיים שלם בנימה אישית ומרגשת מאוד, כמוה למיטב ידיעתי טרם נעשה".

‏

מילות השיר:
הגעתי לעולם מיוחד אך לא מושלם
מרגיש תמיד אחר ושונה מכולם
זוכר כשאבא לחש לי יום אחד:
"כשכולם רצים ומשחקים, אתה יושב בצד"

הלחישות, המבטים שורפים כמו אש
לא כל נכה הוא גם עיוור-חירש
מספיק קשה להזדקק ולבקש
גם בלי מבט של רחמים שמייאש

בוא נעשה תחרות, רק לא של ריצה
בוא נזנק למעלה, רק לא בקפיצה
אם תסתכל עלי נכון, בגובה העיניים
תבין אולי שהכל בראש לא ברגלים

אם תנשוך שפתיים, תחפש את המילים
אגלה לך בסוד איך אני חיי את החיים
מאמין בכל יום באמונה שלמה
שגם נכות זה סוג של מתנה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לחיות בלי רגלים זה קשה אך אפשרי
מתרגלים וגם לומדים להתגבר על מכשולים
אך יש לי שאלות קשות על אחרים
איך לחיות בלי לב הם יכולים?

בוא נעשה תחרות, רק לא של ריצה
בוא נזנק למעלה, רק לא בקפיצה
אם תסתכל עלי נכון, בגובה העיניים
תבין אולי שהכל בראש לא ברגלים

בין אנשים, ילדים ומבטים ששורפים
מצאתי את עצמי מוקף במלאכים
העניק לי הבורא ברחמיו הרבים
רגעים של אושר, בלתי נשכחים

מוקף בהורים, במשפחה ואוהבים
למדתי לראות את הטוב שבחיים
לזכור שגם דרך רצופת קשיים
מתחילה בכמה צעדים קטנים

האזינו לשיר המרגש....

]]>