רגעים בהם אנו מרגישים במצב "שצף קצף", מתח, דאגה, חשש ופחד מהבלתי נודע ורגעים אחרי של שקט, שלווה ורוגע מהנודע המתגלה כתמונת נוף שלא הצריכה הפעלת מתג דאגה בליבנו. נשחזר בדמיון את רגעי טרום תפילת נעילה,המחשבה דופקת בחוזקה בשערי הלב, רמ"ח גידנו מצתמררים ודמעות כמים זולגות על מורדות פנינו מול גמר חתימה בלתי נודע. דקות מספר אחרי תפילה זו, אנו מוצאים עצמנו פוצחים בשירה והודיה ומשביעים נפשינו מעינוי היום. חגיגת ניגוד.

שאון מול רגע שאחרי בשעון

הדוגמאות הללו מדגימות קצה חוט השערה את קריעת ים סוף. עם ישראל יוצאים ממצרים בחפזון, בצקם לדרך החמיץ אודות לכך. המצרים רודפים אחריהם וגלי ים לפניהם בחוסר התחשבות. עם ישראל עמדו בסיטואציה מפחידה ומלחיצה. לב מי לא ירא? מחוסר ברירה, הם נכנסו לים השוצף והגועש והנה מה? הים נעמד כחומה מימינם ומשמאלם והם עברו בים כבתוך היבשה ומיד "אז ישיר משה ובני ישראל".

שוב מערבולת מנוגדת

ערב פסח מסומל כשיעבוד אחד גדול, "קריעת" ים עבודת נקיון, ריצות, דאגות, מירוצים וכדומה, ואין אחד שאינו יודע. עתה אנו עומדים דקות לפני שביעי של פסח וטרום שירת "אז ישיר". רגע לפני קריעת ים וסעודת משיח ומעט לפני היום שאחרי הפסח.

החזרה לשגרת ההתמודדות היומיומית של כולנו. זה העת גם להזכיר לעצמנו כי אחרי כל שעבוד יש זמן אביב, ניחוחות של פריחה שיתפזרו באויר, כל ענני החורף הכבדים נהפכים לענני נוצות, שמש שתזרח ותשלח קרני אור מלטפים. ציפורים יזמרו בשיר ופרפרים ירקדו באויר.

אז הניחו את שצף הקומקום בצד ותעברו לשתיה קרה ומרווה.

אז ישיר...

חג שמח עם המשך שמח!

]]>