ניסיתי ללמוד על הזרמים השונים, מה שבטוח הוא שאכן נסחפתי בזרם ואכן היום אני כותבת כאישה חרדית, וגם מפני שאני חרדה חרדה מדאגה למדינתנו, וחרדה בחרדת קודש לארצנו, כן אותה ארץ שעיני ה׳ נשואות עליה תמיד.

יום הולדת זה זמן לשמחה אך גם זמן לחשבון נפש, מה עבר עלינו בשנה האחרונה ומה היינו מייחלים לעצמנו בשנה הקרובה, ואכן השנה האחרונה הביאה עימה הרבה תהפוכות גם ביטחוניות וגם פוליטיות, גם דתיות וגם תרבותיות הרבה דברים קראו השנה. אך יותר מן הכל הייתי מאחלת לנו שנלמד לאהוב ונימצא את האיזון העדין שבין הילל הזקן לפנחס הכהן.

שנדע גם לחבק לפחות כפי שאנו ממהרים לשלוף את החרב גם מתי שלא צריך, שנזכור שחוץ ‏״הוכח תוכיח את אמיתך״ נזכור ״שאהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה״ ולא סיסמה חסרת משמעות.

היום כמעט בכל בית בישראל יש דתיים וחילונים, חרדים וחרדים פחות, וכמו שיש זאת במבנה ישראל הקטנה זו בעצם התבנית של המדינה. כמי ששרתה במחיצתם של הסאטמרים ובאמת מבינה גם את כאבם על מדינת ישראל שהעדיפה את העגלה הריקה. אני חשה זהות אך מנגד אין אני מסכימה לסרטים כדוגמת הסרט האחרון שרץ ברשת, עמדת החיילים שבחרו להתגייס.

לו הבינו כי הם נותנים פתרון לאותם בחורים חכמים שלא מסוגלים לשבת שעות וללמוד, אולי לא היו גם צריכים אותם בחורים להתגייס. עלינו להודות שיש בעיות שאנו יוצרים התבנית שלפיה היום עובדת השיטה החרדית, ומתאימה לשמונים אחוז מהציבור אך תמיד יש עוד 20 שמתוכם 10 אחוז הם מהפכנים ואנשים לא קונבנציונליים, בדיוק כפי שגם השנה ישבו נערות חרדיות ונשארו בביתן מפני שהן מזרחיות..

אך בסוף, כשהן קמות ובורחות יקימו כל מני אירגונים שיעשו הכל כדי להחזיר אותן בתשובה, יש ונידמה שנותרנו במדבר
מתהלכים אחרי ה׳ וכל שנבקש שה׳ יזכור לנו חסד נעורינו, שכן לא סתם בחרתי ליקרוא לטור זה 'מדינה בעגלה'.

שמעתי פעם סיפור מקסים על יהודי שהלך בצדי הדרך ואז עצרה לידו עגלה, העגלון הציע לאותו יהודי שיעלה וישיב לצידו, אותו יהודי כל כך שמח ואז פנה היהודי שנהג ואמר לו, מדוע שלא תסכים את התיק שעל גבך מאחור בעגלה שאכן הדרך לפינינו עוד רבה, ואז ענה אותו יהודי לא מספיק שאתה סוחב אותי, אתה גם רוצה לסחוב את השק שלי!

צחק העגלון וכי יש הבדל היכן תניח את השק, הרי המשקל אותו משקל, ואכן נלמד מספור זה את הפסוק ‏תהילים נה': "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ. אנו במדינת ישראל נמצאים בעגלה שנוסעת אלפי שנים עגלה שיש בה אנשים שמדברים אותה שפה, בעלת שני פרושים. אך האמת שאם ניקח כל אחד מן הקבוצות בין אם אלו ציונים או שמולאנים או חילונים, בעד המדינה או נגד, כולם יהודים רחמנים בני רחמנים, אני מאחלת לעצמנו שהשנה העגלה שלנו תיזכה לגאולה..

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה,וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, באהבה אליך ארץ ישראל מן הגלות הרחוקה

]]>