לעיתים קל לנו יותר להסתכל ולאמוד מושגים, ארועים מתוך ראייה של הכלל, ממבט -על, ראייה אשר יש בה כדי לחזק ולהעצים. אך יש מושגים אשר מקבלים משמעות שונה לגמרי כאשר אנו עוברים מהתבוננות ממבט הציפור ויורדים קמעה ואז הראייה הופכת פרטית, בעלת שם ופנים.

מבחינתי, בליבי פנימה המילה עצמאות וחירות מתכתבות עם צלילים אחרים, נוספים; לצערי ולכאבי, נשים רבות, רבות מדי, חיות עם ילדיהן במציאות חיים קשה ומורכבת של אלימות ושליטה. עבור נשים אמיצות אלו, אשר אנו זוכים לחבק מידי יום 'בבת מלך', עבורן המילים: עצמאות, חירות, מקבלות משמעות אחרת לגמרי, חודרת ואישית. מבחינתן אלו הן משאלות לב ותפילה.

אני מדברת על נשים ואמהות אשר נמצאות סביבנו, נשים אשר ישבו אתנו הערב בתפילת יום העצמאות החגגית והעוצמתית, שרו, רקדו וברכו איתנו בדמעות של רוממות רוח וגאוה לאומית – אך גם בכו בליבן פנימה.

עבורן מאחורי דלת הבית הנסגרת – לא המשיכו חגיגות העצמאות והרגשת החג המרורממת. הן חזרו למציאות החיים הכואבת שלהן ושל ילדיהן. כאב ופגיעה אשר גם חולצה זכה ולבנה לא תכסה, והן ישירו עם הילדים ויצאו מחר עם החברים כי כלפי חוץ בשביל הילדים אנו, חוגגים עצמאות..

את המילה להיות עצמאית, להיות חופשיה אפשר לפרוט לכל כך הרבה דוגמאות, אשר ייראו לנו ב"ה כמובנות מאליהן. החופש (כן, חופש) לבחירת הדברים הקטנים ביותר המרכבים את היום יום של כולנו אינו מובן מאליו, אנו רגילות להרגיש חופשיות לבחור ללכת, ללמוד, לשתות כאשר אנו צמאות, לישון בלי להיפגע, לאהוב לנשום ועוד ועוד ישנם מציאויות בהן כל בחירה טריויאלית, יום יומית מלווה בפחד - פחד קיומי.

בשנים האחרונות אני זוכה להיות חלק מתוך ארגון בת מלך, ארגון אשר שם לו למטרה, לייעוד לתת יד לתקווה ולהיות עוגן, בית ולב, לתת מענה עבור כל אותן נשים יקרות ואמיצות אשר החליטו לשנות את מציאות חייהן, והכל מתוך אמונה כי מגיע להן ולילדיהן עתיד בריא, יציב וחופשי.

אני מאמינה כי לנו כחברה נשים וגברים וכחלק מהיותנו עם סגולה, עם אשר אנו מרגשים גאווה עילאית להיות חלק ממנו – עלינו גם האחריות, לא לעצום עיניים ולהסתכל אל מול פני המציאות ולהכיר בכך כי גם מציאויות קשות אלו הן בקרבנו ורק בידנו כחברה הכח לשנות!

חלק מהאחריות שלנו לראות ולהוקיע!

דוקא מתוך הכרה בתהומות הכאב אני מאמינה בהושטת היד לתקווה לעתיד אחר עבורן ועבור ילדיהן, ומתוך תקווה זו אני קוראת לידיים נוספות אשר יצטרפו.

לסיום, אני מבקשת להצדיע "ולהדליק משואה " ויראטואלית עבור כל אותן נשים אמיצות אשר בחרו בחיים, בחרו בעצמאות אישית, בחירה לא פשוטה, מורכבת, בחירה הגובה מחירים אך המחזירה את התקווה והאמונה במחר טוב יותר.

ומתפללת לבורא עולם שייפרוש כפניו וייתן כח ותעצומות נפש לכל אותן המנסות להושיט ידן לבקשת עזרה, אך נאבקות עדיין בכבלי מציאות קשה וכואבת .

חג עצמאות שמח ואמיתי לכולנו ולכל אחת ואחד מאתנו,

צילית..

]]>