'חוץ מצבע העיניים וטביעות האצבע, מה כבר שונה בי מכל אחד אחר... ומה אני כבר מוסיפה לעולם...', כמה מילים שיוכיחו לנו עד כמה את ייחודית ומיוחדת, ואין מי שיוכל להעניק לעולם את מה שרק את מסוגלת להעניק, ובלעדייך העולם יהיה חסר!

מחזק ומעודד.

אני בטוחה שכותרת מאמר זה העלתה בעיני לפחות חלק מהקוראות סיטואציה של המספרים הזכורים שלא לטובה, אותם חרטו הנאצים באכזריות על ידיהם של אסירי מחנות ההשמדה בהם היו כלואים ומעונים ביסורים בלתי נתפסים. אך תופתעו לשמוע, שכמה שחלילה לא ניתן להשוות את השואה לשום אסון אחר שבעולם, יש נשים שעוברות מין כליאה בנפשם, בבית הסוהר שהן בנו בעיני רוחן, וזאת עקב הרגשה מוטעית של "אני עוד מספר", הרגשה שמונעת מהן עשיה, פעולה והתקדמות.
מתוך פרשת השבוע נגלה את העוצמה שבתוכנו ושבייחודיות שלנו.

פרשת במדבר מתחילה עם הציווי לספור את בני ישראל: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת", מסביר השפת אמת את המילים "במספר שמות" – "שיש לכל אחד מישראל שם מיוחד" ומרחיב על כך שעל פי הזוהר הקדוש יש לכל יהודי אות מיוחדת בתורה, וזו הייתה הספירה ב'מספר שמות' – כל אחד לפי השורש המיוחד השייך לו.

ומוסיף השפת אמת ואומר שלכן ביקשו בני ישראל מה' להיות מסודרים על פי דגלים בדומה למלאכים, כי ראו בני ישראל אצל המלאכים שיש לכל אחד מהם שם מיוחד שמורה על שליחותו המיוחדת, (כגון המלאך רפאל – מרפא), ולכן רצו לדמות למלאכים ולמלא גם הם כל אחד את שליחותו המיוחדת בעולם.

יש נשים שכשהן רואות את חברתן מסוגלת לדברים שהן לא מסוגלות, או רואות כשרון מסוים בשניה, הן מקבלות חלישות הדעת. עלינו לזכורשכל אחת באה כאן לעולם לשליחות מסוימת, מצוידת בכל הכלים הדרושים למילוי התפקיד, אם כן כשרון או יכולת שאינן באמתחתה אות הוא שאין הם דרושים לה לשליחותה, והם מיותרים לה. מכירות את המשפט שיוצא מפינו לכל מיני חברות או בני משפחה:"יו איך מתאים לך...רק את מסוגלת להגיב כך!"

או קריאה כגון:"תפור עליך המעשה הזה אין מישהו שהיה מעיז לעשות זאת – אלא רק את" וכן הלאה, כי באמת כל אחת בתחום אחר - מיוחדת וייחודית והכול למען תפקידה המיוחד. ואומר הבית אהרן: אם יהודי אחר יכול למלא את התפקיד שלי - לא הייתי פה, אם ביום אחר אפשר היה לעשות תפקיד זה - לא היה אותו יום, אם אני פה סימן שיש לי תפקיד שאף אחד אחר יכול למלא אותו.

תמיד אהבתי לדמיין נוף קסום שצייר אמן נודע, התמונה מדהימה המסגרת המפוארת משלימה אותה, אך משהו חסר... פריט קטן בנוף, ציפור או ענן, כי תמונה ענקית בנויה מאין-ספור פריטים המשלימים אותה. אין פחות או יותר – כל אחד מוסיף את מה שרק הוא בפן הייחודי לו – יכול להוסיף.

כמה חשוב כל אחד מישראל, ועד כמה הוא רחוק מלהיות 'רק מספר' -אפשר ללמוד מכך שספר תורה אם חסר בו אות אחת - הוא פסול, כך יהודי שלא ממלא שליחותו - כל עם ישראל מרגיש את החסר. כמו כן לכל אות צריך שיהיה את המקום המיוחד לו, אסור שאות אחת תיגע בחברתה, כי לכל אחד התפקיד הייחודי שלו.

לכל יהודי יש את הייחודיות שלו, הכוחות המיוחדים שלו, למען השליחות המיוחדת שרק הוא מתוך מליוני איש בעולם יכול לקיים. לפעמים אני מציירת בעיני רוחי מין קומיקס מצחיק עלי ועל בני משפחתי כשמעל כל אחד ענן עם כתובות תגובות המתאימות רק לו... כי כל אחד כה ייחודי עד שאפשר לנחש מה יענה, מה יגיב, מה יעשה, מה הצד החזק שלו, ומה הייחודיות שבו שרק הוא יכול.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ומדוע כה חשוב לדעת עד כמה אנו ייחודיות?

כדי למלא את שליחותנו וייעודנו כאן בעולם עלינו לדעת את הערך שלנו והייחודיות שלנו, ועל התפקיד שרק אנו יכולות למלא, זהו הדבר היחיד הנותן רצון וכחות לפעול, להתקדם ולשמוח.

וזאת לומדים אנו מכך שה' ציוה לספור את בני ישראל, ומסביר רש"י: "מתוך חיבתם לפניו מונה אותם בכל שעה", דבר שאהוב עלינו– סופרים וסופרים שוב! כמו שרואים את הילדים החמודים יושבים וסופרים בפעם המי יודע כמה את אוסף הגוגואים בעונה הבוערת או את אוסף הבולים ... ושלא לשכוח את הילדות המתוקות שלנושסופרות את המדבקות החשובות שלהן, אחרי ולפני ההחלפות עם חברותיהן.

וכך אומרת הגמרא ש'דבר שבמנין' הוא חשוב. ומוסיף הכלי יקר שה' סופראתהעםהיהודיאחדאחדכיכלאחדמאיתנוחשוב וייחודי!
על כן נתן הקב''הלעם ישראל מספר כמו לכוכבים, שנאמר "..המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא וכו'".

כי כל אחד וכל אחת עם השם המיוחד שלו המעניק לו את אישיותו הייחודית, שמו שמורֶה על מהותו ושליחותו בזה העולם שאף אחדאחר יכול למלא במקומו. אז אני ואת אולי מספר- אך את יודעת איזה מספר? מספר אחד, אַךלמספר הזה שם, מהות ושליחות ייחודית. אז קדימה למפעל העשיה שרק את יכולה ויודעת עם הכלים שרק לך ניתנו.

בהצלחה!

]]>