כלכך הרבה דובר על פגיעות מיניות בין ילדים דווקא מהמקום בהם הם היו אמורים להיות מוגנים, יש מגנים, יש מסתירים אבל אחרי שכבר הנושא הזה הוצף, יצאנו לבדוק בשטח עם האנשים העוסקים בכך בחיי היומיום:

מנחם מורדוף, פסיכותרפיסט, מטפל באגודת אל"י, מרצה ומדריך בקורסים של איגוד ינ"ר לילדים ונוער בסיכון: מקור הביטוי העברי "גילוי עריות", באיסור לגלות ערווה, כמופיע בספר ויקרא: "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'" (ויקרא, י"ח, ו'), המילה עריות, או עריה – ביחיד, מבטאת עירום, המשמעות הכללית שלה "טמא, בלתי צנוע".

חז"ל מסבירים שבמקרים בהם יש איסור ערווה (למשל בין אב לבת, או בין אח לאחות) באופן טבעי אין דחף, כך שהחיים מתנהלים רק על בסיס רגשי ללא מתח דחפי. יחסי אינססט מבטאים מצב בו הגבולות הפנים משפחתיים פרוצים, וההורה משתמש ביחסי האמון והסמכות הקיימים בינו לבין הילד כדי לפגוע ולנצל אותו, ההורה מנצל את הקשר הרגשי כדי לספק לעצמו צרכים דחפיים. מעמדו של ההורה במשפחה ונטייתם של ילדים לציית להוריהם, מוריהם מאפשרים לו לנצל את הילד מבלי שיהיה נזקק לשימוש באלימות.

הורים הפוגעים בילדיהם עשויים להיות מרקע, רמת השכלה ומקצועות שונים. מרביתם עברו בעצמם פגיעה בילדותם, או סבלו מהתעללות או הזנחה, כך שהם נעדרים מודל פנימי של יחסי משפחה תקינים. בדרך כלל מדובר באנשים בלתי בשלים נפשית החוששים מיצירת קשר רגשי אמיתי. בחלק מהמקרים הפגיעה תתרחש בין אחים כאשר ההורים אינם מבחינים בנעשה בביתם.

מקרים כאלו נשמרים פעמים רבות כסוד בתוך המשפחה ומביא לתחושה בסיסית של אובדן קשה של ביטחון ואמון, כדי לטפל במשפחה כזו יש צורך במגוון אנשי מקצוע הפועלים בצורה מערכתית. אחת הדוגמאות המצוינות לפעילות שכזו בציבור הדתי והחרדי אפשר לראות בשיתוף הפעולה בין אגודת ינ"ר למרכז הקליני של אגודת אל"י. היועצים של ינ"ר מספקים את הקשר הטיפולי עם המשפחה הנפגעת ועם הסביבה הטבעית שלה בעבודתם החשובה בתוך הקהילות השונות, ואל"י מספקת את ההכשרה וההדרכה לאותם יועצים בתחומים הרלוונטיים לעבודה זו ודואגת לטיפול עמוק ומותאם לפוגע ולנפגעים.

***

דקלה זר, מטפלת בפסיכודרמה ומטפלת בפגיעות מיניות מסבירנ מהי מהות הפגיעה ואיך מתייחסים אליה, היא יצרה הצגה המסבירה אודות פגיעה. זהו רק חלק קטן מעולמו הפנימי והתחושות שמלוות כל נפגע פגיעה מינית: מה עובר לכם בראש ואיזו תחושה מלווה אתכם, כשאתם שומעים פגיעה מינית? גילוי עריות? אונס? אשמה? גועל? שנאה ? כעס? השפלה? בושה? חטא? בלבול? בני נוער שנפגעו ומגיעים לטיפול – מגיעים לרוב, בגלל שהסביבה לא יכולה להכיל את ההתנהגות שלהם. זה יכול להתבטא בקשת רחבה של התנהגויות. הם מראים קושי ביצירת קשר יציב. או לחילופין, כל קשר אהבה – הופך לקשר תלותי.

יש בהם כעס וחוסר אמון לעולם המבוגרים, הערכה עצמית נמוכה, חוסר פניות ללימודים, לפעמים משליכים אחריות על הסביבה, או מצד שני – לקיחת אחריות יתר ורגשי אשמה. שינויים חדים במצב הרוח, ומתעורר בלבול יחד עם השאלה, אם נפגעתי, מה זה אומר עלי?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נפגעתי - מה זה אומר עלי?

ישנם הרבה דרכים לטיפול והתמודדות, אבל הבסיס לכולם וסוד הקסם שלנו מול ילדינו, טמון בתקשורת בריאה ונכונה. ההידברות עם ילדינו מתחילה כבר מגיל קטן, כאשר נותנים "שם" לכל נושא שעולה מצד הילד/ה ולא מתחמקים.

כאשר חלילה מתברר שילדך נפגע, התגובה הראשונית חשובה ומשמעותית ביותר לתהליך ההחלמה. חשוב מאוד שתאמינו למה שהוא מספר. בשום אופן, אל תשאלו : למה לא סיפרת? למה לא הפסקת?

אין מקום להאשים (גם אם נדמה לכם שהנפגע/ת נהנה או שיתף פעולה – זו לא אשמתו) אל תתחילו לחקור ולהעמיק במה שקרה (תשאירו זאת לאנשי המקצוע) תאמרו לו שמרגע זה הוא לא לבד, אתם תומכים בו, מגנים עליו ותעזרו לו להתגבר.

בשלב השני – פנו לאנשי מקצוע. מטפלים בפגיעה מינית, עו"סים, פסיכולוג. אל תשארו עם המצוקה לבד! "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".

הצגה הממחישה פגיעה, ואיך מטפלים בה.

לייעוץ והכוונה במוקד: 1700-5000-65

]]>