גם אני כמוך היה בי החלום להיכנס לסמינר ככה וככה, תפסתי עצמי בידיים והתחלתי ללמוד ברצינות, מתפללת לה׳ שאצליח להתקבל לסמינר המיוחל, אך עוד לפני שבכלל הלכתי לבחינות, הם שלחו לי מכתב (בדואר, בתיבה..) שהם מודים על הפניה, אך המקום מצומצם והם בוחרים בקדחתנות ושאר מילים יפות.
זוכרת את הרגע הזה שקפאתי, התחלתי אפילו לשקר שקיבלו אותי אך אני לא רוצה ללכת לשם כי יש לי עוד אופציות, הרגשתי שאין לי כח להלחם. האם באמת אני כזו רעה ולא טובה? לא צנועה וללא יראת שמים?
הרי מדובר בסמינר בעל שם של אנשי צוות צדיקים וצדיקות. אם הם אומרים סימן שזה קדוש, ועוד אמרו זאת בכזו קרירות.. שכבר באמת נכנסתי לייאוש גדול . רציתי להילחם, בכל הכח.. להראות להם שאני שווה את זה וברור לי שהסלקציה שם היא רק על ״שם משפחה ייחוסית״ ואם אין לך אבא שהוא ראש ישיבה ואמא רבנית ולא איזה עקרת בית טובה.. אין לך מה לחפש שם.
כי כן, איך שאמרת, בנות ״קטנות״ ממנו נכנסו לשם בדילוגים כוס קולה ורוגלך, ואז הגיע היום. ישבתי בוכה במיטה לבד, כולן מתכוננות למחנה ולי אין כח אפילו לחשוב על להביט בחברות שלי ובטח לא לטייל איתן. אז אבא נכנס לחדר, ושאל אותי מדוע כלכך חשוב לי ללכת דווקא לסמינר הזה?
אמרתי לו מזותומרת? זה הסמינר הכי טוב שקיים, אבא שאל :״ומי קבע שזה הסמינר הכי טוב בשבילך? אולי זה משמים לא המקום שלך?״ ואולי תנסי להכנס למקום שיקבלו אותך איך שאת בלי להביט מאיזה גזע את? החלטתי לאמץ את עצתו של אבא. ונכנסתי לסמינר ספרדי (שאני אשכנזיה) ישר הלכתי לשם, לא רציתי להלחם בעוד ״סמינרים אשכנזים טובים מבחירי העם״.
ויודעת מה? אני פרחתי שם, אל תפחדי על השם שלך, על השידוכים.. על שיגידו ״זאת מסמינר ככה וככה״ לא, זה לא נכון..
שמענו שומעים על בחורות הסמינרים המובילים בעולם החרדי שירדו לתרבות אחרת ועזבו את העולם החרדי ובנות שבאו מסמינרים פשוטים ולא הכי ״טובים״ עשו חייל והקימו בית של קדושה ותורה.. וכשתגיעי בעזרת ה ׳ לתקופת השידוכים כמו שאני נמצאת בה עכשיו..
את תביני, שאדם טוב לא בוחן מאיזה סמינר את באה, אלא מהאישיות שלך. ואם את אדם טוב וירא שמים ששואף לצניעות ובית של תורה ואם זה מה שהוא מחפש, הוא ייקח אותך גם אם את באה מסמינר לא ״משהו״ ואם הוא מחפש לפי שמות סמינרים, את זה לא תצטרכי.. אבל עכשיו את קטנה, את לא צריכה לבכות יקירה.
את לא צריכה להוריד חצי דמעה אפילו על סמינר, אף אחד לא קבע ששם של סמינר זה מדד של יראת שמים, כאשכנזיה אני מודה ומתוודה שיש הרבה מה ללמוד מחברות ספרדיות ואין פה מקום לקטלוג, וגם אני, קוראת לכל ה״עסקנים״ ״חברי כנסת״ ״אנשי החינוך החרדי״..
עכשיו, יש לי ויש בי את הקול לבוא ולצאת עליכם בכעס. אתם לא מתביישים? שילדה בגללכם צריכה לבכות בזמן שהיא צריכה לקפוץ ולצחוק שהחופש הגיע? לאגור כוחות להתחלה חדשה? עד היום בנות נושאות איתן צלקות מהתקופה הארורה הזו..
דיי, לא מספיק?! הקטלוג הזה? כבר ממזמן אין דבר כזה ספרדי אשכנזי - אנחנו חרדים! יש לנו דעה אחת ודרך אחת לעבוד את אבא שבשמים. מי אתם שתקבעו מדד של יראת שמים? מי שמכם סגנים של ה׳ יתברך? ממה אתם מפחדים? הגיע הזמן להוציא חוק של שוויוני, שחלילה לא יעלה על הדעת אי קבלה לסמינר בגלל עדות גזע או צבע.
שפטו לפי הבחורה, אני בטוחה שאתם חכמים מספיק בכדי לראות איך מזהים בבחורה שיש לה יראת שמים, ולא מדובר פה בהתאמה, כי אם בחורה ספרדיה מבקשת להכנס לסמינר אשכנזי סימן שזו השאיפה שלה וכמובן אם היא עומדת בתנאי הקבלה ללא מניעות מלבד זהותה 'הספרדית'.
לחשב מסלול מחדש, רגע לפני שעוד עשרות בנות ימצאו עצמן בבית, בעוד שחברותיהן מתארגנות לתחילת שנת הלימודים החדשה..
ולכל בנות ישראל המתוקות שסיימו את שלב היסודי וצועדות לסמינר תצלחנה בנות, ותדענה, שכל אחת אחראית ליראת שמים ולמידות שלה תנו חשבון לאבא שבשמים, ואל תפולנה ברוחכן אם חלילה לא התקבלתן סתכלי על זה כנסיון מאבא שבשמים.
תודו לו, ואל תמחקנה את החיוך מהפנים..
ממני,
תלמידת סמינר - לשעבר
