הטיולים השנתיים מיועדים לגרום לילד הנאה מסוג שלא חווה בכל יום, מטרתם ליצור אינטראקציה שונה עם המורים והמלמדים. הם אמורים לגרום לילד להכיר את חבריו מזווית אחרת וכמובן להכיר את הארץ, את משעוליה ורבדיה.

כדי שילד יוכל להשקיע עצמו בכל אלו ולקבל מה שרק אפשר לקבל מטיול שנתי, בואו נשים לב לכמה נקודות ונראה איך אפשר לגשר עליהן:

כמה ממתקים לוקחים לטיול? איזה גודל של תיק?

בפועל מתחיל כל טיול שנתי בוויכוחים בבית: איזה תיק אני אקח? לא, זה לא מוצא חן בעיני. למה לא את התיק הזה? זה קטן בשביל כל מה שעלי לקחת.. כשברור איזה תיק הילד ייקח מגיע תור הממתקים: אבל החברים שלי מביאים הרבה יותר מזה? למה רק לי אסור להביא מסטיקים? כל החברים שלי לועסים מסטיק בטיול.. למה מירי קנתה לטיול שלה גם שוקולד ולי אתם אומרים שזה לא טוב לטיול?

צריך להבין שילדים מתווכחים על דברים ששווה להם להתווכח עליהם. הם יתווכחו על תיק מסוים אם ידעו שבסופו של דבר יש להם סיכוי לקבלו. הם לא יתווכחו על כמות ממתקים אם ידעו שהדבר ברור, ידוע ונחרץ.

ישנם מוסדות שבהם המורה מגביל את הילדים: כל ילד מביא 3 דברי מתיקה או: אפשר לקנות ממתקים עד 10 ₪! במקרה כזה הילדים לא יבואו בתלונות להורים, לכל היותר יתרעמו על כך שהוגבלו. במקום שהמורים לא מגבילים, בלית ברירה, יעשו זאת ההורים. אם מגיל צעיר ירגילו ההורים את הילדים לכך שהם נוקבים בסכום ומאפשרים לילד בחירה, הילד יכווץ את כל מאווייו ל-20 ₪ שאישרו לו.

אם הילד יורגל לכך שאפשר להתווכח על הסכום - הוא ירחיב את וויכוחיו משך השנים וינסה להוציא עוד ועוד. אם הילד מסביר באופן ענייני וגם משכנע אתכם מדוע הסכום שאישרתם פשוט לא מספיק, חישבו שוב ובדקו את עצמכם. מותר לכם לומר: טעינו! אבל לאחר שהחלטתם אל תאפשרו לשנות שוב ושוב את הסכום.

כך גם לגבי תיק. אם יש לכם תיקים שאינכם רוצים שהילד ייקח אותם – אל תתנו להבין שאתם עשויים לשנות את רצונכם.
אם התיק יהיה גדול או קטן לצרכיו של הילד – תנו לו להבין לבדו. אם ייקח תיק גדול מדי ומסורבל, לאחר שהערתם לו על כך, אולי יזכור זאת לפעם הבאה..

למה כובע?

כובע מצחייה, קרם הגנה, מים לשתייה, כובע לא צריך להיות חדש ולא פאר והדר, כובע נגד שמש לא אמור להיות אופנתי ובוודאי שלא יקר. אם אין לכם בעיה שהילד ייגש לחנות ויקנה לעצמו מה שרוצה ובכל סכום, לא נתערב לכם בשיקולכם,
אבל אם לא – הסבירו לילד שזה מה שיש בבית, עם זה הולך לטיול כל ילד במשפחה, גם אחד, שחבריו קונים כובעים חדשים לכל טיול ויציאה קטנה.

קחו בחשבון שלא לבייש את הילד עם כובע טמבל שהורדתם מהבוידם ולגמרי לא מקובל ללכת אתו בימים אלו.
קרם הגנה הילד חייב למרוח. אל תסמכו עליו שיעשה זאת לבדו לאחר מכן, על אף שכדאי לציידו גם להמשך. מרחו אותו כדי שלא יהיה חשוף לשמש.

אל תכנסו לוויכוח, צריך להיות ברור לילד שלא יוצאים לטיול ללא קרם. עשו זאת בשעה מוקדמת יחסית, כי ילד מתבייש לצאת כשהוא מרוח לבן, כדאי שהקרם ייספג לפני שיצא לטיול. כיום יש קרם להתזה, הזהירו אותו מלכוון לכוון העיניים, הראו לו איך לעשות זאת.

במים לשתייה אל תחסכו בשום אופן. עדיף שייקח יותר מאשר פחות, אבל דאגו שהבקבוקים לא יכבידו עליו יותר מדי,
חישבו איך להקל עליו. חשבו על מנשא מתאים. ציידו את הילד בכמה פטנטים לגבי המים. משך הזמן המים מתחממים, כדאי כשמגיעים למקור מים קרים טובים לשתייה, להחליף את המים.

כדאי להשאיר בקבוק אחד באוטובוס כשיורדים ממנו וכך לא להיסחב עם הכול כל הזמן. הציעו לילדכם עצות. בניגוד לעניינים אחרים הם לא יכולים ללמוד מהניסיון, בוודאי שכחו מה היה בשנה קודם. וישכחו לשנה הבאה...

חכמים, היזהרו בדרככם! זהירות ובטיחות בטיול השנתי..

אתם סומכים בוודאי על המורים, על המנהל/ת , על בית הספר, על המדריך, ובכל זאת, כדאי שתלמדו את הילד מה שאתם יכולים. השאלה כמובן בן כמה הילד ולאיזה טיול יוצא. לא דומה טיול בשדה תמים לטיול טיפוס על צוקים, אינו דומה טיול לנחל שלוו בו אוספים חלוקי נחל, לטיול לים סוער או למפל עצום.

שימו לב לאן יוצא הילד ושוחחו עמו שיחה מקדמת. הסבירו לו כמה חשוב הכובע, חשובה השתייה ולחדש קרם הגנה.
הסבירו שגם אם כולם נכנסים לנחל, הוא לא יודע לשחות ולכן עבורו זה מסוכן. הדגישו באזני הילד כמה חשוב להיות כל העת עם הקבוצה ובעיקר עם מישהו מהמבוגרים שבה. נכון שכולנו מקווים שהצוות יהיה רציני ומשגיח, אבל עצות של הורים לא יחזרו ריקם.

ארצנו הקטנטונת. היכרות עם הארץ הטובה. הלהיבו את הילד, ספרו לו מה הולך לראות, ספרו לו מחוויותיכם, כילדים שנסעתם למקום, הוא ייהנה לראות את ההבדלים בין פעם להיום. חפשו חומר מעניין יחד אתו, כך ידע לאן הולך ויתעניין הרבה יותר. יעצו לו גם להקשיב לדברי המדריך, על אף שממש נחמד לצהול עם החברים, אין הרבה הזדמנויות לצאת לחזות ולשמוע דברים כאלו של פעם בשנה.

תודה. תודה רבה. הכרת תודה לצוות כולו..

הסבירו לילד שכאשר הוא אוכל מול פני חבריו מאכל מגרה כדאי שיציע אף להם להתכבד. דברו עם הילד על כך שהצוות כולו טורח למענו. אמרו לו: "הייה אסיר תודה למורה, למדריך, למנהל ולכל מי שפותח שעריו לפניך משך הטיול. כל אלו עמלים עבורך ומגיעה להם תודתך". לאחר שתעשו זאת, אל תתפלאו שהילד ישוב בלילה בשעה מאוחרת עד מאוד, יאמר לכם תודה, ויוסיף, אולי, נשיקת לילה טוב מאושרת.

בסופו של דבר אתם לימדתם אותו להודות.

לא?

#טיול מהנה#

]]>