אבא ואימא יוצאים לעבודה. הפתרון היחידי לילד שאין לו בבית אחים גדולים ממנו וכל הקטנים הולכים לקייטנות, הוא הקייטנה. אבל הילד בן ה-9 לא רוצה ללכת לקייטנה. זה לא מעניין אותו והוא זוכר איך השתעמם שם בשנה שעברה.

בנוסף לכך כל החברים שלו נשארים בבית, לאחד יש אחים גדולים והם נשארים יחד, לשני יש אימא שעובדת בבית,
והשלישי נשאר עם שני בני דודים יותר מבוגרים ממנו.

"הפעם הכול בקייטנה יהיה אחרת" – אתם מבטיחים לו, אפילו שבלבכם פנימה אינכם בטוחים בכך כלל וכלל. "אתה תראה שתיהנה מאוד, ודי, אין מה לדבר על זה עוד" – אתם מסכמים את השיחה שטרם נפתחה, כדי שלא תיפתח, כי אם תימשך אתם תהיו אלו שידכם תהיה על התחתונה.

אם נהיה כנים, לא תמיד הקייטנות הן המקום האידיאלי לענג בו את הילד. לפעמים חם בהן יותר מדי, לא תמיד התכניות באמת מרתקות עבור הילד, בפרט שתכנית שמעניינת ילד אחד לא תעניין בהכרח את השני. לפעמים המדריך או המדריכה צעירים ולא מנוסים, והדבר ניכר בהתנהגות הילדים בקייטנה. אבל עלינו לצאת לעבודה והילד לא יכול להישאר יום שלם לבדו בבית, גם לבוא אתנו לעבודה לא בא בחשבון יותר מפעם אחת, מקסימום פעמיים.

מה לא רצוי לעשות?

לשכנע את הילד בדברים שעם יד על הלב, אתם בעצמכם אינכם בטוחים בהם, זה לא מומלץ כמובן. להבטיח שהכול יהיה בסדר, אינכם יכולים. להישבע שהקייטנה תהיה הדבר הכי נפלא בחייו? – בעייתי. לשכנע אותו או לשחד אותו במתנות, כשלא רוצה ללכת? – לא יהיה לזה סוף.

להכריח ילד בן 9 ללכת לקייטנה זה במילים אחרות לקלקל לו את כל ימות החופשה. ההליכה לקייטנה תיהפך לסיוט מתמשך גם עבורו וגם עבורכם. הוא לא יפסיק להתלונן שהכרחתם אותו, שרע לו שם, שחם לו ושהוא כל היום מזיע,
הוא לא יחדל להתלונן שמעליבים אותו בקייטנה, ושהוא שונא את המדריך. בנוסף הוא גם יתלונן שאינכם אוהבים אותו.
כי ממתי הורים שאוהבים את ילדם זורקים אותו כך, בלא הסכמתו, לכל הרוחות?

מה כן לעשות?

ילד יודע תמיד עד כמה אפשר למתוח את החבל שעובר בינו לבין הוריו. הוא לא ימתח אותו כשיבין שזה לא יביא לשום דבר. שוחחו אתו עוד לפני שהחופשה מתחילה, כשתתחיל החופשה כבר יהיה מאוחר מדי לשיחה הזו. הסבירו לו את המורכבות של המצב. "אתה תהיה בחופשה, ואנו בעבודה, אסור לנו להשאיר אותך כל כך הרבה שעות בבית, כך זה לפי החוק (אפילו שאנו היינו סומכים עליך, כמובן).

לכן אנחנו צריכים לשבת ולחשוב יחד מה אפשר לעשות עם המצב שבו אינך רוצה ללכת לקייטנה ואין פתרון אחר. (במקרה שיש באפשרותכם לבחור בין שתי קייטנות, תנו לילד לבחור, כשהוא ייבחר בקייטנה העדיפה עליו, הוא לא יתלונן כל כך מהר. למי יתלונן אם הוא החליט ללכת לשם? הוא יתנחם בזה שזה רק ל3 שבועות ויחכה...)

ייתכן שהילד יעלה פתרון שיהיה מקובל עליכם: "אני אהיה בכל יום אצל רוני, החבר שלי, וכשניסע לצפון לכמה ימים ניקח את רוני אתנו". או: "אני אהיה בבית והשכנה נורית תיכנס כל רבע שעה לשאול אם אני צריך משהו". או: "אעשה תורנות עם חברים שלי שבכל יום נהיה אצל מישהו אחר, וביום חמישי, כשיש לך חופש, אימא, את תקבלי את כולנו". אם אחד הפתרונות יהיה מקובל עליכם, כהורים, הרחיבו את הדיבור עליו. חישבו בצורה בוגרת יחד אתו איך לבצע זאת ומה לעשות.

איך להיות ברורים וחדים ויחד עם זאת מתחשבים?

אם הפתרונות אינם מעשיים אתם חייבים להיות מאוד חדים וברורים, ישנם דברים שלא ניתן להתפשר עליהם. לעומת זאת תנו לו בחירה בתוך המצב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אמרו לילד כך:

"אתה חייב ללכת לקייטנה. אבל כשתשוב משם יש לך כמה אפשרויות, בחר אחת מהן: אולי בכל יום כשתשוב, נעשה לכל הילדים בבית תכנית משותפת של שעתיים, נכין את התכנית מראש וכך תרוויח גם קייטנה וגם תכנית". או: "אתה תבחר בכל שבוע יום אחד שבו לא תלך לקייטנה ותלך לעבודה עם אחד ההורים, עם מי תלך לעבודה גם זה יהיה נתון בידך".
או: "אתה תלך בכל יום לקייטנה, אבל במקום לנסוע בהסעה, אני אוריד אותך שם, בדרכי לעבודה". הילד לא ירגיש שמכריחים אותו, בלא להתחשב בו, אלא שעושים מה שחייבים ומנסים לעשות מה שאפשר כדי שיהיה קל יותר.

מה לעשות עם ילד שהתחיל ללכת לקייטנה ורוצה להפסיק?

כולנו מכירים את המצב הזה. הילד מתחיל ללכת לקייטנה בהתלהבות ואז האושר מתפוגג משום מה, הוא רואה חברים שלא הולכים, הוא רואה שהקייטנה לא חווייתית כפי שסבר, הוא הולך לישון מאוחר ולא קם בזמן וכך הלאה. צריך לברר עם הילד מה בדיוק הבעיה. לפרטי פרטים. אם זה משהו נקודתי כדאי לנסות לעזור לו, אבל אם סתם נמאס לו, או מקנא באחרים שלא הולכים, עלינו להבהיר לו שאין אפשרות אחרת. יחד עם זאת, נוסיף ונאמר: "אנחנו כאן בשבילך ואתה תחליט אם ללכת בכל יום לקייטנה בכעס ובטרוניות, או לצאת לשם עם חיוך על הפנים ולחפש ממה אפשר בכל זאת ליהנות".

מה שחשוב והכרחי זה להבהיר לילד את העמדות שלנו בצורה ברורה וחד משמעית, על פי רוב בני אדם אינם נוטים להתנגש בקיר, אלא אם כן הקיר גמיש והם יצאו מזה בשלום.

להערות והארות: מייל c5712111@gmail.com

(בטור הבא נדבר על הורים שיוצאים לעבודה ומשאירים את הילדים בבית בחופשה).

]]>