כבודה של תעודהכל ילד נוטה להתייחס לתעודה באופן שונה. נוכל למצוא ילדים ששבועיים קודם קבלת התעודה יזכירו אותה לא פעם ולא פעמיים בחיל ורעדה. הם יכינו תעודה מוקדמת, ינחשו את ציוניהם וישוו לציונים שיקבלו אחר כך. לבסוף יתגנבו הביתה בחשש כבד, כשהתעודה עמוק בתוך תיקם.

לעומתם נוכל למצוא ילדים שיקבלו את התעודה, ימשיכו מיד בעיסוקיהם, ויתעלמו ממנה לחלוטין, עד שלא יזכירו להם: "קיבלת היום תעודה?" הם פשוט לא יזכרו אותה. ויש גם כאלו שנמצאים באיזה מקום באמצע. נרגשים מעט לפני, מגישים לאימא לחתימה, משווים עם חברים ובכך מסתיים נושא התעודה לגביהם.

יחסם של ילדים צעירים לתעודה נובע בעיקר מיחסם של ההורים לתעודה. הורים רבים מתלבטים בשאלה: איך להגיב על תעודת הילד. האם לייחס לה חשיבות מרובה, או שדי לעיין בה ברפרוף, כי לא זה מה שאמור לעמוד בראש הסולם, אולי זה גם לא תמיד מהימן ולא ממש מדויק.

אז איך באמת להתייחס אליה? כלומר, אליהם?

אסור שהתעודה תהיה הפתעה להורה התעודה בשום פנים ואופן אינה תחליף למעקב רצוף ותמידי מצד ההורים. אסור שהתעודה תהווה הפתעה עבורם. הורה חייב להכיר את ילדו הרבה הרבה קודם. הדבר מתאפשר אם ההורה נמצא עם ילדו בקשר יומיומי, יוצר קשר עם המורה, מייחס חשיבות למבחנים ולשיעורי הבית ולא מזלזל בהם בעצמו.

ישנם הורים שאינם מתעניינים במה שקורה עם הילדים, הם מסתפקים בשאלה: יש שעורים או אין שעורים? התעודה לעומת זאת היא התורן שבו הם נתלים. לפי הציונים הם יבינו באיזה מצב הילד, באיזו רמה הוא, אם הוא טוב במקצוע אחד ואם הוא מתקשה באחר.

לפי הציונים הם מעריכים את הילד יותר או פחות. לפי הציונים בתעודה הם מחליטים אם לילד מגיע פרס או עונש, לפי הציונים יחליטו אם הילד בסדר או לא.

זו טעות! הורים חייבים לדעת מה קורה עם הילד משך כל השנה. רק כך אפשר לתפוס את הילד כשהוא מידרדר במדרון ולא למצוא אותו פתאום שם למטה.

חינוך להכרת הטוב

קבלת התעודה היא הזדמנות פז לחנך את הילד להכרת הטוב למורה שהשקיע מאמצים רבים עד לרגע זה. המורים מחויבים בנתינת ציונים ותעודות. לעיתים קשה להכיל את כל הציון והערכה לילד במקצוע מסוים במספר סתמי, אבל המורה ייאלץ לעשות זאת.

קורה פעמים רבות שיוצא משגה תחת יד המורה, בוודאי למורה שמלמד 40 ילדים בכתה. הציונים אינם קודש קודשים, אבל על פי רוב הם משקפים במידה כלשהי את ידיעותיו של הילד, או לפחות את דמותו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיעור.
ילד שמקבל לפי דעתו ציון פחות ממה שנדמה היה לו שמגיע לו, עלול להתרעם על הורדת הציון, אבל, אנו, כהורים מבוגרים, חייבים להבין את המורה, שאינו יכול ומסוגל לדייק תמיד.

זה הרגע ללמד ילד להכיר טובה למורה.

"נכון שאתה כועס, לדעתך הגיע לך ציון גבוה יותר, אבל המורה בכל זאת טרח וחשב ורשם ועל כך מגיעה לו תודה".
זו גם העת להסביר לילד כמה קשה עובד המורה וכמה חשוב להעריך את עבודתו. ממר יוצא מתוק, מתוך כעסו של הילד הגענו להערכת המורה.

צריך להבין את הילד

ילדים רבים מתרעמים על הציון שקיבלו. אנחנו יודעים שהציון באמת אינו יכול ואינו מסוגל לשקף מציאות יסודית ואמתית, לכן עשוי לקרות שילד שקט, שאינו משתתף הרבה, אבל יודע את החומר מצוין – יקבל ציון פחות, על אף שהצליח במבחן, אבל קורה גם להיפך, שילד שאינו יודע הרבה אבל עושה רושם חיובי ורציני בכתה, יקבל ציון טוב יותר מהמגיע לו.

מכיוון שמורה אינו יכול לכוון בדיוק למטרה וכמעט ברור שיסטה לפה או לשם, אין התעודה מיועדת להצלפה על הילד. לגמרי מיותרים משפטים כמו: "למה בתורה קיבלת רק כך וכך?" או: "אתה רואה? אתה תמיד מזלזל, עובדה שאלו הציונים שקיבלת!".

ילד ילמד רבות מציוני התעודה, גם בלי שנכביר במילים, ואולי ילמד יותר דווקא כשלא נתערב יותר מדי. ציוני התעודה הם בגדר דעה אחת, דעתו של המורה. יש עוד צד למטבע, צדו של הילד, לפי ראייתו. אולי באמת המורה לא רואה נכון, אולי המורה לא יודע להעריך אותו, אולי המורה מפלה אותו לרעה מסיבה כלשהי שאיננו יודעים מהי. התעודה אינה משקפת את האמת דווקא, אבל היא כר פורה לשיחה ולהבנת דברים.

יש להגיב באופן שקול ומדוד

ציוני התעודה טובים כדי להסיק באמצעותם מסקנות חשובות. מתוכם אפשר לשים לב לתופעות יוצאות דופן, כמו אותו ילד שאינו משקיע כלל ומקבל תעודה מצוינת. במקרה כזה כדאי לחשוב על תגובה נאותה, שלא תביא אותו לידי התנשאות, שלא תגרום לו לסמוך על כישרונותיו ולהפסיק להתאמץ, ומצד שני שתיתן לו את כבודו שמגיע לו.

לעומת זאת, ייתכן מקרה של ילדה, הנחשבת בבית לדמות מיוחדת שעוזרת, נותנת, מסייעת מכל הלב ותעודתה אינה מצטיינת. אולי זה הזמן לבדוק אם איננו מטילים עליה בבית משימות מוגזמות, אולי הילדה מתקשה לתפקד בשני המישורים בו בזמן. תגובת ההורים לתעודה חייבת להיות שקולה. אין להגיב מתוך לחץ, או בושה, ואף לא מתוך ציפייה דרוכה לתעודה מצטיינת.

בונוסים קטנים:

-התעודה מסמלת סיום תקופה, הבה נמתיק לילדינו את הרגע. בלי קשר למה שאומרת התעודה, נחלק להם משהו קטן מתוק באהבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

-אם אתם רגילים לילדים שממורמרים על התעודה, הסבירו להם שלא ניתן לגרום למורה לחשוב עליהם אחרת, אבל כרגע, הם יכולים להכין לעצמם תעודה שלפי דעתם מתאימה להם. הבטיחו להם שתתייחסו אליה ברצינות. (לימדו משהו מהפער).

- הציעו לילד להכין תעודה שמורכבת מחצי ציון למעלה מהציון שקיבל, בכל מקצוע. שישמור על הציונים שרשם לעצמו ושישתדל בשנה הבאה להגיע לציון שרצה.

- שוחחו עם כל ילד בנפרד בקלילות ובחביבות על תעודתו. הקשיבו למה שיש לו לומר, תשמעו דברים שלא חשבתם עליהם. פתאום יתברר לכם שהוא לא סובל מקצוע מסוים, כי... תשמעו שמורה מסוים ממש מתנכל לו וכך הלאה.

-הקדישו מגירה קטנה לתעודות של כולם, התייחסו באותה הערכה לכל התעודות, לא משנה טובות יותר או פחות. כך ירגישו הילדים שאתם אוהבים אותם כפי שהם, שאינכם מצפים מהם להיות אחרים ושאתם מעריכים השקעה ומאמץ.

]]>