אני כמעט ולא מבשלת. וזה לא נובע מחוסר זמן, ולא מחוסר כישרון. למדתי זאת מאמא שלי, שלא הרבתה לבשל, כאשר הגענו לגיל בוגר כבר בישלנו לבד. לא, אל תפנו לשרותי הרווחה אני תמיד אכלתי, ותמיד היה אוכל. ואמא שלי, תמיד עשתה כל כך הרבה.

רק מתכון מאד מוצלח, עם חומרים אקזוטיים, והמלצות של חברות, או אז, אז היא היא פנתה מעיסוקיה ובישלה. והמטעמים היו מטעמים, ללא ספק.

שתינו בעלות מטבח יפיפה, ומאובזר. אז למה?

בעבר, תהיתי על כך לא פעם, במיוחד שגילתי שאף אני, בעלת הזמן והיכולת גם לא מבשלת. אך ככל שעבר הזמן, התשובות החלו לצוץ והבנתי. אמי פשוט ישמה את הכלל הפשוט שאומר שבחיים אם עושים משו, עושים אותו באהבה, או שלא עושים בכלל. אז כשאנחנו מבשלות, אנו עושות זאת במלוא הרצון. ורק כאשר ישנו רצון.

זהו כלל שראוי ליישמו בכל סקאלה בחיינו. בין אם זה לימודים, עבודה, בית ,בכל מצב נתון. בין אם ניתנה לנו הבחירה ובין אם החיים פשוט הציבו אותנו במקום הזה.

אם ניתנה לנו הבחירה, מה טוב, עלינו לבדוק האם אנו באמת עושים זאת מהמניע הנכון, האם אנו באמת רוצים בכך, או שאלו שיקולי " מה יגידו", או "לא נעים". ואם אלו אמת השיקולים, מוטב לנו להימנע מהעשייה, ויתכן כי כולם כן עושים כך, ובכל המשפחות מקובל, אך לעיתים עלינו לזכור כי אנו, אנו גם אנשים לכשעצמנו, אישיות מופרדת מהסביבה. וכי בדיוק כמו שנאמר שלא המטרה היא החשובה אלא הדרך, אף כאן, אם העשייה לא נעשית ברצון מוחלט, מרבית הסיכויים שאף התוצאה לא תוביל לסיפוק.

ואז, למה בכלל טרחנו?

ואם אין בידינו הבחירה, ואנו כבר מוצבים במקום אל חזור, אז ממילא, התמרמרות וחוסר מצב רוח לא יסייע ולהיפך. אם המצב לא ניתן לשינוי ולא כי פחדנו לנסות. עלינו לקחת אותו ,להפוך בו עד שנמצא נקודות של אהבה, פרטים קטנים שאנו נהנים מהם. כי אחרי הכל הדרך היא העיקר, ואם יש לך לימון תעשי לימונדה!

אז אכן בעבר פחות הבנתי, כי אצלי בהגדרה, 'בישולים זה אמא', אך היא הראתה שקיים גם אחרת, וישנם עוד דברים מעבר למוכר ולמגודר. ואין טעם לחשוש ממה יאמרו האחרים. ועל כל אחד מאתנו בהינתן האפשרות לעשות לפעול לדבוק בדברים אשר חפצה נפשו. כמובן וללא צל של ספק ישנם דברים שמוכרחים לעשות, אך בדברים שכן ניתנה לנו בחירה, הבחירה צריכה להיות כולה שלנו.

אצלנו זה היה ועודנו הבישול, אך כשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם, וכך גם רצונותיהם, וכן תחביביהם. לכל אחת קיים הדבר שכל פעם בכל הזדמנות היא עושה אותו, בכוח, או להיפך עושה אותו בהנאה מרובה. וכל אחת יודעת בדיוק, את הבדלי הסיפוק שלאחר כל עשיה.

אז קחי כל מעשה ומעשה וזרעי בו סיפוק ובחירה. והעיקר, עשי הכל תמיד, בשמחה ברצון ובלב שלם.

]]>