יום הולדתה של אשתי מתקרב, מה עושים?

כבר הרבה זמן אני מרגיש כמת, אין לי שקל בכיס ואינני יודע איך אני מסיים את החודש, ובכלל יום הולדתה של אשתי מתקרב ואני ממש רוצה להפתיע אותה - אבל פשוט אין! * שיחת נפש של התלבטות מול הצלחה כלכלית (צרכנות וכלכלה)

עדינה אייריש | כיכר השבת |
יום הולדתה ה-35 של אשתי מתקרב, שנינו סופרים את הימים, היא סופרת גם את הלילות, הלב שלי מחסיר פעימה, מאחר ועדיין אני ממשיך לשלם את המתנה של יום הנישואין העשירי שלנו.
אגב התשלום האחרון יתבצע ביום ההולדת של אשתי, צירוף מקרים או יותר נכון כשל כלכלי. ואין לי רעיון ריאלי כיצד לגייס סכום לאירוע החשוב.

והתחושה היא, שהפעם נצטרך לחגוג בבית לאור נרות עם טוסט וסלט קצוץ משפילה! הנרות הם מפני שאני כבר בהתראה אדומה מחברת חשמל, והיא? היא בכלל מחכה להפתעה בדמות מלון בוטיק גלילי, עם ארוחת בוקר כפרית, מול זריחה, שלאחריה נצעד לאושר הנכסף, לצפות בפלאי הטבע. ואז לחפש מתקן אקסטרימי שיעיף את המחשבות שלה מחוץ לאטומספירה. עכשיו ברור מדוע היא מחסירה פעימה.

נמאס לי שאני צריך לחשוב פעמיים לפני כל הוצאה שאני מוציא, להתלבט לפני כל קניה, לערוך רשימות ומחיקות של תיעדוף צרכני לפני כל חג. אני משתוקק כבר להעניק לבן שלי הגדול את חלום חייו האופנים החשמליות. מגיע לו, הוא משקיע, מתאמץ, ושהברק בעיניים שלו מנצנץ אני מסתנוור מנסה להימלט, ונתקל בהריסות של המצב הכלכלי המביש! האם יש סיכוי שאפסיק לומר לא!? להתחמק!? ולהוות משענת ראויה לבני ביתי סוף סוף?

כולם מצפים ממני שאצמיח תושיה. עיניה של רעייתי כבויות, המבט שהיה חי וחד הפך להיות טרוט, היא מאוד אוהבת לבשל, ומוצרי יסוד להכנת מתכון של ארוחה או של עוגת שכבות, מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית.

באחד הלילות הלבנים, בניסיון כושל לכבות את המחשבות הבלתי פוסקות, הצד השני שלי אומרת, "את יום הולדת ה-35 לא ארצה לשכוח", אני רוצה להרגיש חוויות שישכיחו ממני את השגרה הכל כך קשה, הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת נקרעת לחתיכות, הבנתי את המשמעות, נותרו לי בסך הכל שלשה חודשים, מה אני עושה?

כמעט שיתפתי אותה בהתלבטות אולם היא הביטה עליי במבט של לביאה המסתערת על טורף שאורב לגוריה, "שלא תעז לחגוג לי בבית של ההורים שלך בליל שבת עם עוגה כושית שאחותך הכינה", חשתי בסחרחורת בסיבוב של 180 מעלות משיב לה, את היום הולדת הזו לא תשכחי, דמעות מלאות בחלומות זלגו מעיניה מבטיח לך שהדמעות האלה יתחלפו בדמעות של אושר.

הרגשתי עצמי כמו נואם מדופלם העומד על הפודיום, וצועק בקול סמכותי ומלא ביטחון, די לנחשלות, די למחסור, לא ניתן יד לחידלון, אתה מסוגל לצאת לדרך של צמיחה שתיתן מרגוע לנפש העייפה, די לאומללות שמייסרת את קרוביך.

הרבה זמן כבר לא הרחתי ריח של חדש? אני מתגעגע לניחוחות של עודף, גם לכם בא לטעום ריח של חדש? אני חש כמו מת, הרגשה שמתוארת בגמרא במסכת נדרים סד': ארבעה חשובים כמת, אחד מהם זה עני, עני זה אדם שאין לו מה שירצה לקנות ברווח, ואין לי!

אני מתחמק מילדיי מאשתי, בורח מעצמי, "העניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו", אם כל הצרות, והרעה החולה זה העוני, צריך לעשות הכל כדי לנגוע באושר, תיפטרו מהתלותיות בעוני ובתפיסה המעוותת של העצלנות, גמלה בליבי החלטה, ליישם את "עשרת השלבים לצמיחה כלכלית", מבית היוצר של "ביצועי שיא" נשמע פשוט? זה הרבה יותר פשוט!
אלו עשרת השלבים שהביאו אותי לצמיחה כלכלית רוצים גם? יישמו את השלבים הבאים במלואם ותזכו בצמיחה כלכלית מטאורית.

כדי לקבל את עשרת השלבים לצמיחה כלכלית. שילחו מייל לפנינה סורסקי like4success@gmailcom

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית