בין תאי הזכרון בראשנו מאחסנים זכרונות רבים. יש זכרונות שאוחסנו בתאי תת מודע, יש זכרונות שהתאימו לתאי המודע. יש זכרונות שאוחסנו כתמונות מהחיים, אני בחרתי להתמקד במשפטים מהחיים שנחרטו בתאי זכרוננו.

ישנם משפטים חזקים ששמענו בתחנות חיינו ונחקקו במודע בזכרוננו. לדוגמא, רובנו נתקלנו במשפט: "כשתגדלו תבינו". את המשפט הזה שמענו מהורינו, ממחנכנו וכדומה להם בילדותנו. המשפטים הללו גדלו עמנו בין תאי הזכרון ונחרטו שם עד עצם היום הזה.

בטור הזה בחרתי להתמקד במשפט ששמעתי אי פעם מאדם מבוגר וחכם. אותו אדם אמר לי כך: "בכל לילה, טרם קריאת שמע תשאלי את עצמך: "מה עשית היום בשבילך, בשביל הנאת הנפש והנשמה שלך"?

משפט שאלה זה נתפס על ציר מחשבתי, הפכתי בו והפכתי בו, בכולי שבו. שאלתי את עצמי: "מה אני יכולה לעשות בשביל שבסוף יום אוכל לענות לנשמה הפועמת בתוכי שעשיתי משהו שהירווה צמאונה בהנאה"?

נזכרתי במשפט נוסף שאוחסן בין תאי זכרוני. משפט ששמעתי לא פעם מאימי ע"ה: "נחים אחרי 120, כעת צריך לעשות". החלטתי ועשיתי. יצאתי למסע חיפוש עבודה עם סיפוק לנשמה. כותרת מגמת העבודה: עשיה.

חיפשתי, חיפשתי ומצאתי. משום שכשרוצים באמת מוצאים, העבודה הזו הוגשה לי כ"על מגש של זהב". יום אחד חברה צירפה אותי לקבוצת ווצאפ שנקראת: "אנשים טובים באמצע הדרך".

"קבוצות קשקשת? לא בשבילי" אמרתי לה. אך היא ביקשה ממני ששניה לפני שאלחץ על עזיבת הקבוצה אנסה לנשום את רוח החסד המפעמת בקבוצה זו.

כיבדתי בקשתה, "הצצתי ונפגעתי". מאז אני חלק מהמשפחה המדהימה הזו של ה"אנשים הטובים שבאמצע הדרך", קבוצה נטו של מעשי חסד.

הקבוצה הזו מציעה בכל יום מגוון תשובות שעושות טוב לנשמה. על כן דווקא בימים של טרום בין המיצרים וחיפוש חומרי בניה לבנין בית המקדש בחרתי לחשוף לפניכם מעט מהעולם הקסום שנבנה שם.

בקבוצה זו נאסר דיבורי קשקשת, נטו דיבורי תכלס של עשיית חסד. את העשיה בקבוצה ניתן לחלק ל2 קטגוריות. עשית מעשי חסד זמינים בעולם שסביבנו לדוגמא : צורך בהסעת חולה לטיפול, מחסור פתאומי באמצע הלילה בתרופה, רכב שנתקע באמצע הלילה, יעוץ מקצועי בנושא כלשהו, השאלת חפצים ועוד ועוד..

ומחלקה שניה ועיקרית של הקבוצה זה אתגר "פרויקט החסד". מגיע סיפור לכאורה קשה שלחלוחית דמעה עוטפת אותו ומפרקים זאת לקל ושמח ועם הרבה חיוך על הפנים.

קבלו את ההודעה הבאה שעלתה שם:

"הגיע אלי מקרה של אישה חולה במחלה האיומה, מטופלת בטיפולים כימותרפיה קשים, אותה אישה מסתבר שבה מהטיפולים לבית ללא מזגן, בואו נשמח אותה כששבה מבית החולים ונקנה לה מזגן". חברי הקבוצה כמובן התגייסו לענין, שעות ספורות וכל הסכום למזגן כולל תקציב להתקנה גוייס.

תורם מירושלים, תורם מב"ב, השלישי מחיפה וכדומה. מתנדבים לשינוע הכסף, מתנדבים לריכוז הכסף, מתנדב לבירור הצעת מחיר, מתנדב לרכישה ואופססס השמחה גדולה בביתה של החולה, היא תחזור מטיפולי כימותרפיה לנעימות המזגן שהותקן בביתה.

מרגש נכון? זו רק טעימה אחת.

קבלו את הטעימה הבאה.

"חברי קבוצת חסד נכבדים, אמש פנה אלי המנקה בבנין בו אני גר ושאל אם יש לי נעליים יד שניה שאינני צריך כתחליף לנעליהם הקרועים של ילדיו" . הבקשה הזו צימררה אותי. הוא לא ביקש נעליים חדשות אלא הסתפק בנעליים יד שניה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הבקשה הזו הדליקה אצלי נורה אדומה שהמצב הרבה יותר גרוע. פיתחתי עימו שיחה. גיליתי את הנתונים הבאים. מדובר באב חד הורי המגדל 4 ילדים לבד בדירת 45 מ"ר. ילדיו ישנים על מזרנים ולפרנסתו עובד בנקיון.

חברי קבוצה, אין מצב שלא נרתם לעזרתו". הרי לכם התמונה שהתקבלה לאחר שחברי הקבוצה נרתמו. תוך פחות מעשר דקות התבשר האב כי הילדים יצאו עימו לחויית קניית נעליים חדשות. את נכסף תרם חבר קבוצה בעילום שם.

חבר קבוצה אחר שגר בצפת תרם חדר ילדים מעוצב להפליא. היה צורך במוביל, כאן התנדב חבר קבוצה לעשות שינוע במחיר נמוך מאד ביחס לשוק. את התשלום להובלה תרמו כמה חברי הקבוצה. אחרים שינעו את הכסף למקום ריכוז שמשם נשלח למוביל. למחרת בתשע בבוקר, התיצבו בצפת המוביל ומתנדב נוסף לפרק את חדר הילדים ולשנעו למרכז לביתו של המנקה.

בנוסף, תרם מישהו כסף לקניית מוצרי מזון לביתם. אין ספק שזה מדהים. וזה ממש לא הכל, זה הרמת פרויקט בר מצוה ליתום וגם איסוף כסף להכנסת כלה ועוד ועוד, הדיו לא יספיק בשביל כל הסיפורים המדהימים שממלאים את הלב ואת הנשמה.

אנשים טובים באמצע הדרך ואיתם אפשר לצעוד.

כי חסד לאחר הוא בעצם חסד עם עצמנו.

]]>