ישבתי אמש בשיח חברות נשי כזה, נפגשנו על מנת לצאת ולנקות את הנפש העמוסה שלנו ולמלא מצבורים וכו' בקיצור - העיקר יצאנו. במהלך השיחה עלו כל מיני נושאים חשובים החל מגידול הילדים, הבעל, החופש הגדול ואי אפשר בלי סיפור עסיסי על 'השוויגער' שהמכנה המשותף של כל סיפורי 'החמות'- מתחיל ב- עדיף שלא אדבר....

ככה זה נשים - פרקנו, צחקנו והשחנו האחת לשניה, על מנת להגיע לבית שמחות ורעננות יותר. במהלך השיחה שמתי לב לתופעה שחזרה על עצמה. בתחילה כלל לא שמתי לב אליה, אך מאחר שהיא חזרה על עצמה שוב ושוב באופן מסויים הבחנתי כי יש לה מאפיין משותף וייחודי מאד.

היא נאמרת באופן ובנימה זהה, ואחריו מתלווה שאלה די מוזרה שאינה מתחבר לרישא של המשפט. לפתע נזכרתי כי שמעתי את זה מעוד כמה נשים באופן הזה, והגעתי למסקנה כי יש לכך סיבה. במהלך השיח הועלו שמות של כאלו שאנו מכירות יותר וכאלו שאנו מכירות פחות, הזכרנו פעמיים שם של מישהי - אינני מכירה אותה טוב אך מהסיפורים עולה כי היא די מצליחה במה שהיא עושה, וכך זה היה:

את מכירה את חוי ? (שם בדוי). כן, בטח מכירה.. סתומה כזאת.. נו מה איתה?

ואז שוב - את מכירה את גיטי? (והפעם מישהי אחרת שאלה) אהה עוד אחת.. כן, נו מה איתה?

והיו עוד קטנות כאלו שחזרו על עצמן, חייבת לציין שחברותיי הן איכותיות, אמהות ונשים למופת ממיטב המשפחות, ודברים אלו נאמרו כלאחר יד וללא משים, כאילו היו חלק מהשיח הנשי בו היינו שקועות,ללא אבחנה כלל כי יש כאן משהו לא בסדר.

אני אינני יודעת באמת עד כמה לא בסדר מה שהיה בשיח הזה, אך לי זה צרם - ההקטנה הזו - מנבירה עמוקה העליתי כי ההקטנה הזו ואז ההתעניינות הבאה אחריה 'בסייפא' כשאלה, אינה נובעת מרוע או מרצון לרכל, אלא מגיע ממניע נשי מובנה - ובלי משים שכנראה התרגלנו ככה לדבר לחברותינו על מנת להרגיש אולי קצת יותר טוב עם עצמינו - לא אולי, כמעט בטוח.

פרשנות אישית שלי לרישא ולסייפא - ההקטנה הבאה בתחילת משפט, באה להאפיל על התשובה שתגיעה כמענה לשאלה - גם אם במידה אותה אחת יותר מוצלחת מהשואלת, ההקטנה בתחילת משפט באה למעט ולמעט ולמעט..

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האמת - שזה עצוב וכואב לי באופן אישי , לא כי אני יפת נפש ולא כי באתי להטיף מוסר - אלא לדבר על תופעה קיימת - גם אצלי - ואצלינו כנשים. זה משהו מובנה שאנחנו צריכות לשים אליו טיפה לב.

זה שחברתי טובה יותר ומוצלחת אינו מוריד מערכי כמוצלחת גם. לא נוגעת בכלל בכל הקשור לקנאת נשים, וכו'.. מדברת על לקסיקון נשי שאנחנו - כדי להיות נשים טובות יותר, ואיכותיות יותר צריכות לעבוד עליו ממש. ככל שנחדד זאת לעצמינו ונבין כי הוא נובע ממקור מאד קטנוני, ילדותי ופחדני - כן, ממש מפחד - אולי חלילה יש מישהי מוצלחת יותר ממני.. - אז זהו שכאן בדיוק אנו טועות. כל אחת לפי המבנה, היכולות, הסיטואציה ולפי מה שהחיים זימנו לה מיוחדת בפני עצמה - ואין מוצלחת יותר ממנה במשבצת האישית שלה.

גילוי נאות - הדברים מכוונים גם אלי, ומי שרואה כי גם היא נופלת בכך מוזמנת לכתוב לי כאן על כך. ואם יש עצה או תובנה אשמח לשמוע.

שנזכה דווקא בימים אלו לראות במעלת חברותינו.. וחלילה לא בסתימותן!!!

#תובנות של בין המיצרים#

]]>