היו ימים ששמועה על רצח או כל שמועה קשה, תקעה ושיתקה את כל מי שאליו היא הגיעה. מי מדבר על תפקוד, על מסוגלות לאכול או לצחוק בטווח הקרוב להגעת השמועה שזעזעה את כל המדינה! לצערנו המצב השתנה, וכיום כמה שלוקחים קשה כל שמועה רעה יש הבדל בתגובה של ימינו לתגובה של פעם, מה ההבדל? מה הביא לכך?

את התשובות נקבל מתוך פרשת השבוע, תשובות שיתנו לנו גם טיפ חשוב כיצד להישאר רגיש לְמַהשחייב- ויחד עם זאת להגן על עצמינו וקרובינו להימנע מחשיפות שפוגעות במרקם העדין של נפשנו, ומשנות אותנו בלי ששמים לב לגודל ההשפעה!

בפרשת השבוע פרשת מסעי מדובר על ערי המקלט שהיו מיועדים בשביל אנשים שרצחו בשוגג בלי כוונה. בזמן בית המקדש כאשר אחד רצח בשוגג יהודי, הוא יכול היה לברוח לעיר מקלט, שם היה אסור לבני משפחת הנרצח לגעת בו לרעה, ושְהִיָיתו שם גם כיפרה על העוון של הרצח, היות וחיי יהודי הם בעלי ערך כה נעלה, לכן על אף שהדבר נעשה בשוגג בכל זאת אין זה דבר פשוט.

חיי יהודי הם יקרים כל כך, שעל האדם לעשות כל שביכולתו שלא לגרום חלילה אפילו בשוגג למותו של יהודי. הרוצח בשוגג שהה בעיר המקלט עד לפטירת הכהן הגדול שעל פי האבן עזרא במותו כיפר על עוונות כל הרוצחים (ויש לכך עוד סיבות במפרשים השונים) ולאחר מות הכהן הגדול חזרו כל הרוצחים לביתם.

אם נעיין במפרשים על עניין זה נבחין שבעיר המקלט נצטוו בני ישראל להציב שלטים המכוונים לעיר המקלט, לעומת זאת בדרך לירושלים לעלייה לרגל לבית המקדש לא הוצבו שלטים, ולמה? אומרים לנו הצדיקים תשובה אשר מלמדת אותנו מסר חזק לחיים:

בדרךלעיר המקלט הוצבו שלטים וזאת כדי שלא יתרגלו לעניין הרצח – כי אם לא היו שלטים- כל רוצח בשוגג שהיה בורח לעיר המקלט, היה עוצר אנשים בדרך ושואל: "היכן הוא עיר המקלט?" אותם אנשים היו מבינים שהאדם הזה רצח, בפעם הראשונה בודאי יזדעזעו לראות מול עינ םאדם שרצח,בפעם השניה שהרוצח בשוגג היה שואל למיקומה של עיר המקלט, היו הם פחות מזדעזעים כי כבר התרגלו יותר ולכן יזדעזעו פחות, בפעם השלישית אולי אפילו יתעניינו בסקרנות כיצד קרה הדבר.

כך מפעם לפעם תרד מידת הרגישות שלהם בנושא הרצח ונפשם תיפגםו תתרגל למושג של רצח. לכן הוצבו השלטיםל כיוון ערי המקלט לאורך כל הדרך אליהם, כדי שהרוצח יברח בשקט לעיר המקלט מבלי להתקל באנשים ולשאול אותם היכן עיר מקלט נמצא וכך ענין הרצח לא יחשף ללא הפסקה לכל מי שעובר באותם אזורים, דבר שעלול לפגום בנפשם.

לעומת זאת בדרך לירושלים לא הוצבו שלטים, כדי לעורר את עניין העליה לרגל לבית המקדש, שמכיון שלא היו שלטים המורים את הדרך ירושלימה, הרי שאדם שעלה לירושלים היה נעצר מדי כמה זמן ושואל היכן ירושלים, וכששאל על ירושלים - היו האנשים מבינים שהוא עולה לרגל להביא קרבן לבית המקדש, והיו נזכרים בבית המקדש, מתמלאים באהבה ויראת ה', לפעמים אף מצטרפים אליו לבית ה', או הולכים בעקבותיו. כמה גדולה היא ההשפעה של דבר שאנו רואים או שומעים!אפילו כך באקראי!

כי זהו טבע האדם פעם ראשונה הוא מזדעזע, פעם שניה פחות ואח"כ כבר מתרגל, כך אומרים לנו חז"ל לגבי עבירות:
"עבר אדם עבירה ושנה בו נעשית לו כהיתר". (גמרא יומא פו ע"ב)

אדם שעובר עבירה פעם אחת הוא מרגיש נקיפות מצפון, כך גם בפעם השניה, לאחר מכן הוא כבר מתרגל והדבר הופך כביכול בעיניו למותר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אם כך היה בזמן אותם מפרשים שגילו את אזנינו בגודל ההשפעה, מה יאמרו בני דורנו,שרבים ממנו משוטטים באתרים המשמיעים ואף ממחישים דברים לא קלים, ומחוברים לעידכוןאון ליין לכל מיני למיניהם. מבלי משים מקבלים הם השפעה וזו עובדה זה עובד ומשפיע לטוב או למוטב, תלוי למי ולמה מחוברים מה רואים ושומעים ומה לא!

בטוחני שקריאת מאמר זה השפיעה עליכם רק לטובה. אך כל היום לשמוע, או אף חלק גדול מהיום להיות מעודכנים בכל הדברים הלא פשוטים שקורים היום בכל רגע ורגע בעולם, לא יוסיף ורק יזיק. לא אמרתי שלא טוב לדעת מה קורה בעולם, אין ספק שכל מה שקורה בעולם הוא לעורר את היהודים, אך מכאן עד להתמכר הדרך אמורה להיות רחוקה!

אמרה לי חברה שלי שהייתה סוהרת לשעבר כמה זה משפיע על האדם, ושכיום שהיא מעבירה הרצאות על העצמה נשית יהודית והפרשת חלה היא אדם שטובל ומסובב רק בטוב ויש לדבר השפעה רבה למוטב. וזוהי הכוונה לכל אחת מאיתנו שמחפשת עבודה, לנסות למצוא סביבת עבודה בה תשמעי רק דברים שישפיעו עלייך לטובה.

על אף שהכללים לא גורפים וניתן לראות טוב ורע מכל כיוון ובכל נושא, רצינו כאן לסבר את האוזן שכן כמה שלא נחוש בכך, אך כל מילה, מראה ומאורע משפיעים עלינו לטוב ולמוטב,והעירנות והידיעה לכך תגרום לנו לעשות דברים במידה נכונה, וממילא להגן על עצמינו מלפגוע בנפש העדינה שלנו במרקם הטבעי שלו שחפץ רק בטוב.

הוא אשר אמרנו, זה עובד, זה משפיע, עובדה!

]]>