השנה- ט' באב יוצא בשבת (כמו גם בשנה שעברה). וכיוון שקדושתה של השבת "מנצחת" את הצום והאבל של תשעה באב הרי ששבת זו תהיה מיוחדת כפליים. (הצום היחיד שדוחה את שבת הוא כיפור) מדוע?

זאת מסביר הרבי מליובאוויטש בשיחה מיוחדת: כיוון שסיבת הגלות, הלא היא שנאת חינם בטלה ומבוטלת, והעולם כולו מוכן כבר לגאולה הרי ט' באב, שמסמל את החורבן והגלות, אמור בעצמו להתבטל. אלא שכיוון שהגאולה עדיין איננה בשלימותה ובית המקדש עדיין לא קם ולכן, בתכנית הגלותית ביו ראשון ' באב, נצום כיוון שהצום נדחה משבת לראשון.

אך אין זה עניין טכני בלבד...

ט' באב הוא יום קשה רוחנית בכל הדורות. יש שיקראו לזה קארמה, אנריה שלילית או כל הגדרה אחרת. עצם העובדה שביום המסוים הזה וספציפית בו, אנו לא צמים ומתאבלים אלא מתענגים ושמחים מראה משהו על תוקפה של הגלות שנחלש ועל משמעותו של ט' באב שהולך ומאבד מזיהוי כיום אבל וחורבן ומתקרב יותר לרף של גאולה ושמחה. וכל זאת, מבלי לעבור חס ושלום על ההלכה או לשנות אותה.

השינוי הטכני הזה צריך להביא גם לשינוי מחשבתי אצלנו. תם עידן הגלות. אנו ראויים ומוכנים לגאולה וכך אומר הרבי על דורנו: שכבר את הכפתורים כבר צחצחו וכל שעלינו לעשות הוא לעמוד הכן ולקבל פני משיח צדקינו.

זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע, השינוי התודעתי מתחיל בראש. תשאלו את בני ישראל שלמרות שמשה בשליחותו של ה' הוציא אותם ממצריים מבית עבדים משפיל ונחות, בכו והתגעגעו לגשמיות ולפינה הקטנה וה(לא) נוחה שהיתה להם שם רק כי זה מה שהכירו ולמרות כל זאת: "יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם" : הקב"ה לא מתייאש מאיתנו. אז יאללה, לשחרר את הגלות.

(מבוסס על שיחה מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 17)

שבת שלום ומבורך!

]]>