אנחנו בסופה של החופשה הגדולה. הילדים כבר באמת לא יודעים מה עוד לעשות. עכשיו הם מנסים להוציא מאתנו ההורים דברים שלא הצליחו עד כה והמשפט הרווח הוא: אבל למה לכולם כן ולי לא? למה כולם הולכים ורק אנחנו לא? למה כולם מקבלים ורק אני לא?
עוד רגע נגמר החופש ולא היינו בלונה פארק, כל החברים שלי היו. כאן אנחנו, ההורים בדילמה אמתית. איך זה באמת שכולם יקבלו והוא לא? איך נוכל להסכים לכך שהילד שלנו יהיה מקופח? למה שאחרים ייסעו לים בכל יום והוא לא? למה שכולם יקבלו ממתק בכל ארוחה ורק הוא לא? למה כולם מסיימים את החופשה בנופש ורק אנחנו בבית?
נקיפות המצפון מעיקות עלינו. וזה סימן שהילד הצליח באסטרטגיה שלו. אם כולם נוסעים לצפון, גם אנחנו ניסע – כך אנו אומרים לעצמנו. אם כולם נותנים לילדים כסף למנת פלאפל – גם אנחנו ניתן.
וכך מתחילים ההורים לתת לילדים דברים שלא חשבו עליהם. דברים שאינם בסל התקציב המשפחתי. והילדים, ככל שמקבלים, כך דורשים עוד, והממון, שאולי לא היה קיים גם קודם - הולך ופוחת. עד כמה חייבים לתת לילדים מה שכולם מקבלים? עד כמה חובה לעמוד בלחץ החברתי?
אז ראשית כל כדאי לדעת שלא תמיד המילה: 'כולם!' יש לה אחיזה במציאות. כולם זו מילה הזויה, שעלולה להצביע על חבר אחד שהולך לים, לפעמים גם זה לא. הילד סתם חושב שכולם הולכים, כי כך נדמה לו מתוך שמועות ששומע.
כל זה אומר שבוודאי איננו חייבים ללכת שבי אחר המילה כולם, ולהרגיש שרק אנחנו לא.
מתי כן ללכת לים? מתי כן לקנות את המשחק היקר? מתי ללכת לאכול במסעדה עם הילדים? רק כאשר אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים. רק כאשר ברור לנו שזה מה שאנחנו רוצים לעשות. רק כשאנחנו יודעים שההחלטה שלנו מגיעה ממקום נקי, לא ממקום של קנאה במשפחות אחרות ולא ממקום של אין ברירה כי הילד מבקש.
עלינו להבהיר לילדינו שאצלנו המילה: כולם! אינה משחקת תפקיד כלל. איננו משווים את עצמנו למשפחה אחרת בשום דבר. אבל כדי שילדים יבינו זאת, אנחנו חייבים להבהיר להם את הדבר על ידי כך שגם במקרים אחרים לא נשווה את עצמנו למשפחות אחרות.
מכירים את המשפט: תפסיקו כבר לריב, למה אצל טולדנו שגרים ממול הילדים אף פעם לא רבים? למה הבאת לי ציון כזה, תראה אילו ציונים הביא החבר שלך. למה רק אתה מתנהג בכתה כל כך גרוע? תסתכל על הילדים האחרים!
כל עוד נשווה את הילדים שלנו לאחרים בתחומים אחרים, אל נא נתפלא שהם ממשיכים ומשווים. ובנוסף, מכירים את זה שאנחנו ההורים רוצים דברים שיש לאחרים? רוצים ספה כמו שקנה זה מלמעלה, רוצים ללכת לים בת ים כי לשם הלכה החברה של אימא, רוצים ללכת לנופש בבית מלון, כי גם השכנים הולכים? אז זהו, כל עוד תרצו אתם ההורים, מה שיש לאחרים, גם הילדים שלכם ירצו. כמו תמיד קשוט עצמך תחילה ואחר כך, אולי, לא תצטרך בכלל לקשוט אחרים.
ילדינו חייבים לדעת על ידי שנסביר להם וגם נוכיח להם, שאיננו מנסים לדמות לאחרים בשום דבר, ושיש לנו את דרך החיים שלנו כהורים וכמשפחה.
]]>
