בימים אלו מלווים ההורים את הילדים לתחנת האוטובוס, מנופפים להם לשלום ויודעים שהילד הקטן שלהם הולך ונהיה גדול. ילדים בישיבה הם עדיין ילדים של אבא ואמא, נכון, הם מסתדרים לבדם והם מרבים לומר זאת ולהוכיח זאת, אבל הם עדיין שלנו. זקוקים לנו וראויים לנו. שלחנו את הילד לישיבה? בואו נזכור כמה דברים, שאנחנו נוטים לשכוח.

1. אהבת הורים

אנחנו אוהבים את הילד. האם הילד הלך לישיבה בהרגשה שהוא אהוב? שהוא רצוי? שהוא בדיוק מה שאתם רוצים שיהיה?

ילד שיודע שהוריו אוהבים אותו בכל מצב – יצליח ללמוד טוב יותר והפרידה תהיה קלה יותר עבורו.

2. פינה בבית

ילד הלך לישיבה זה לא אומר שהארון שלו שבבית עובר לילד אחר, זה לא אומר שהחפצים שלו הפקר, זה לא אומר שלא נשארה לו פינה משלו בבית. ילד שהולך לישיבה חייב לדעת שמה שהשאיר בבית מונח במקומו בצורה מסודרת ולא לחשוש מכך שיחזור בעוד חודש וימצא שהשתמשו בחפצים הפרטיים שלו ללא רשותו.

3. דמי כיס

נכון שהמצב הכלכלי קשה, אבל אי אפשר לדרוש מילד שיסתדר ללא אמצעים. הוא לומד ולא עובד ולכן אם לא נגיש לו מטבע לקניית מה שצריך – הוא לא ישיג אותו באופן אחר. ילד לא אמור לבזבז כסף, אבל הוא צריך לדעת שיש לו כסף לנסיעות ושהוא לא תלוי בטרמפים, למשל.

4. הקשבה

הילד מתקשר. למה לקצר במילים? הוא מטלפן סימן שזה חשוב לו. מה חשוב לו? איננו יודעים. ניתן לו לשאול, לחקור – אולי רוצה לדעת מה קורה בבית כשהוא אינו שם. ניתן לו להביע את עצמו ולספר מה שקורה עמו.

5. עידוד

לפעמים קשה בישיבה, לפחות בהתחלה. בואו נעודד את הילד, נראה לו שאנו סומכים עליו, לא נצפה שיספר איך הצליח בענק. ייתכן שהוא מתמודד עם בעיות קטנות, שנראות לנו ממש בלתי חשובות. נעודד את הילד במילות אהבה וקבלה, ניתן לו להבין שההשקעה שלו מוערכת על ידינו.

6. ביקורים

הבן מנסה להיראות גדול, עצמאי, בחור ישיבה אמתי. יחד עם זאת, הוא כנראה מתגעגע. כל אחד מתגעגע למשהו אחר. אחד לראות את ההורים ולו פעם בשבוע, אחד לאוכל של אימא, אחד מתגעגע לאחיו התינוק וכך הלאה. אתם יודעים למה הילד מתגעגע. נסו והשתדלו לבוא לביקור בזמן שנוח לו. אם הוא לא אוהב שהפגישה נערכת מול החברים, אפשר להוציא אותו מהישיבה לפגישה קצרה.

ילדינו הפוסעים לישיבה, הם שליחים שלנו, הם הנציגים שלנו במוסד העליון החשוב ביותר במדינה. בואו נראה להם שאנו גאים בהם.

]]>