כן, בדיוק כמונו. אז נכון להתמוטטות שלה יש הרבה יותר משמעות בגין היותה מעומדת, וכן בגלל כמה שגיאות קטנות ואי תיאום יש האומרים שעלול לעלות לה בנשיאות. אבל גם לנו נשים שלא כל מצלמות העולם מכוונות אליהן, ישנם דברים חשובים לעשות, ובדיוק כמו לה - יש לנו רגע חולשה.

אז מה עושים?

טוב כן כרגיל נפתח ב- קודם כל קצת להאט, לא אמרנו לעצור לגמרי, אבל מעשיה ללא הפסקה, ושאיפה לפרפקציוניזם, בעתות חולשה, או ברגעים שאנחנו פשוט מרגישות שאוטוטו אנחנו קורסות, לעצור ל5 שניות, ופשוט לנשום. אבל בואו נהיה כנות, שאיפת אוויר צלול לא תגרום לכל הררי הדברים שעלינו לעשות להתפוגג.

אז אחרי שהתמלאנו בחמצן, מה שעלינו לעשות זה לחלק את הדברים לשני קבוצות- דברים שחייבים לעשות וכאלו שלא. ולא דווקא, לא נתמקד ראשית בדברים שחייבים לעשות אלא להיפך. קודם כל נקצץ את מה שלא חייב. הדברים הללו שהן מעין תוספת עשיה שאנו כה רוצות לעשות כדי להיות האמא/ הבת זוג/ העובדת המושלמת. אז חבל אם זה עולה גורם לנו ללחץ שכמעט משבית, אין שום יתרון לעשות כן, להיפך.

אחרי שהורדנו את כל התוספות שלא חייבים לעשות, נפנה לאלו שחייבים. כן מתוקף תפקידנו נשים, מוטלות עלינו הרבה תפקידים שאנו חייבות אבל חייבות לעשות. אם אנו רואות שבאמת ניתן לעמוד בכך, ועצם הורדת התפקידים הפחות חשובים הורידה מעל כתפינו עול כבד, מה טוב.

אך כמו שאנו מכירות את עצמנו, גם רשימת החייבים לעשות היא מאסיבית וכמעט בלתי ניתנת להתמודדות. אז קדימה, יש הדברים שאך ורק אנחנו יכולות לעשות, אותם נשאיר לנו, אבל יש כל כך הרבה מתוך החובות, שאחרים יכולים לעשות במקומנו, או שאנו יכולות לסדר לאו דווקא בעשיה שלנו עצמנו, אלא בניתוב החובה לאחר, אין זה השמטות מחובה, אלא העברה של האחריות הבלעדית מכתפינו, ולקיחת מעט עזרה מהאחר.

הרי בואו נודה - אם הכנס של הילרי היה מתבטל מסתבר שאולי היה על כך כותרת קטנטנה באיזה טור חדשות, אך הרצון לעשות הכל באופן פרפקציונלי וללא נטילת עזרה, גרם לקריסתה שהעלתה הרבה ספקולציות לגבי כשירותה למלא את תפקיד הנשיאה. אז לפעמים, מוטב לומר, אני קצת חלשה אולי נידחה/ נבטל אולי מישהו אחר יכול לעשות זאת במקומי, זה לא רק אנושי, אלא פשוט נדרש.

]]>