קצת הסטוריה...

בזמן תחילת בית שני, כשעלו מקצת מהעם מבבל לארץ ישראל החלו לבנות את בית המקדש ברשיון של כורש מלך פרס. מאורעות התקופה וההתנגדויות לבניית בית המקדש מתוארות בספר עזרה ונחמיה.

העולים לארץ היו בעיקר מפשוטי העם ולא הכירו את מצוות התורה. אנשים בחלקם לקחו נשים נוכריות. בספר נחמיה פרק ח' מתואר שעזרא הסופר כינס את העם בראש השנה וקרא בפניהם בספר התורה.

"המבינים את העם" ביארו את התורה כדי שכולם יבינו ואז האנשים התאבלו ובכו כי קלטו שלא קיימו את התורה כראוי.
עזרא הסופר אומר להם בתגובה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדוות ה' מעוזכם".

כוונתו של עזרא היתה שקדושת היום אינה מחייבת להתאבל אלא להיפך לשמוח ולאכול. ודוקא קיום מצוות מתוך שמחה זה המעוז ביום הדין. המפרשים למדו למשל מפסוק זה שאסור לצום בראש השנה.

עניין נוסף שנלמד מפסוק זה שעזרא אומר להם לשלוח מנות למי שאין לו. הדאגה לעני דוקא ביום קדוש זה היא חשובה שבעתיים. בדרך כלל אנו משייכים עניני קדושה לדאגה לצדדים הרוחנים של מישהו אחר. אנו דואגות לצניעות של השניה. ללשון הרע של השניה, לקיום המצוות של השניה. בוודאי שיש בזה חיוב שכל ישראל ערבים זה לזה אבל הרבה יותר קשה לדאוג דוקא לגשמיות של הזולת. לראות מה שחסר לו.

למי חסר? מי בבעיה? למי חסר משהו? לראות את המצוקה והכאב של השני. איפה אפשר להושיט יד ולעזור? לפעמים עזרה ליולדת, לחולה, לא תסולא בפז. מאמץ קטן שלך הוא עזרה עצומה לשניה.

כל חסד שאנו עושות עם משפחה/שכנה/מישהי מהעבודה, לא משנה מה. וכבר אמר גאון המוסר רבי ישראל מסלנט: "הגשמיות של השני היא הרוחניות שלי". ידוע כמה גדולי ישראל טרחו בהקפדה יתרה על קיום מצוות "שבין אדם לחבירו" לשמח עניים, להכניס אורחים ולטרוח בגופם, . הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, נהג מדי יום ששי בשובו מהמקוה, לעבור דרך חנות היין שבשכונתו, שאותה ניהלה אשה אלמנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האלמנה היתה מצפה בדריכות לביקור הקבוע של הרב והיתה מכינה מראש את היין. רב שלמה זלמן היה נכנס מברך אותה בלבביות, משלם עבור היין ופונה לדרכו. וכך מדי שבוע בשבוע. משפחתה של האלמנה רצתה למכור את החנות שלא היתה רווחית כלל וכלל, אך האלמנה התנגדה בתוקף. "איך אוותר על הביקור, הברכות והאיחולים של רב שלמה זלמן?" לאחר פטירתו נמצאו במרתף ביתו עשרות בקבוקי יין.

התברר שהוא לא שתה מהיין הזה כי נהג לשתות יין אחר, אבל כדי לשמח את האלמנה, היה מקפיד בכל שבוע לקנות אצלה את היין שמכרה בצירוף ברכותיו ואיחוליו. זהו גאון המוסר.

בספר נחמיה מתואר, לאחר דברי עזרא: "וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם". כשהבינו את מעלת היום וכשזכו גם לשמח את העני, הגר,היתום והאלמנה, היתה שמחה גדולה של כל העם, העני והעשיר יחדיו. (מלבי"ם שם). כשאנו מחפשות את ההכנות הכי טובות לראש השנה, אפשר ללמוד מספר עזרא את אחת האפשרויות.

ב"ה שנזכה.

כותבת המאמר היא הומאופטית ונטורופתית ומעבירה סדנאות בנושאי בריאות ובנושאי כוחות ע"פ חז"ל – להעצמה נשית

]]>