סליחה ילדים יקרים שלי על השנה שחלפה, אני יודעת שהיו ימים שלא הייתי אמא הכי... לא תמיד היה לי את הכוח והסבלנות להיות ממש אמא, היו ימים שהייתי עייפה, לא מרוכזת, לא תמיד הייתי ערנית לכל מצוקה או בעיה או רצון שלכם, לא תמיד אני נעניתי לבקשותיכם, היו ימים שחזרתם הביתה נסערים אחרי מריבה עם חבר או בשורה מרגשת, ורציתם מייד לספר לי, אבל אני לא הייתי בבית.

היו לילות שהתעוררתם בסערה מפחד או חלום רע, ואני רק דאגתי שתירדמו שוב כמה שיותר מהר, חשבתי על המטלות שנקטעות לי ברגעים אלו, במקום להקשיב, לעודד, לנחם.

סליחה בכורי אהובי, שנאלצתי לגעור בך כשהיה לך תקלה כלשהי עם המורה "לא משנה מה המורה עשה, אתה התלמיד ואתה חייב לכבד אותו" כך הטפתי לך, למרות שידעתי שלא נהגו איתך כשורה, ידעתי שאם אני הייתי במקום המורה, זה לא היה קורה לך, אתה ילד נפלא, אבל הייתי חייבת להוכיח אותך, סליחה יקירי.

סליחה שרבתם השבוע כולכם יחד וכעסתי דווקא עליך "אתה יותר גדול מהם! זה לא מתאים שתתנהג כמו שהם מתנהגים" צעקתי עליך, אתה צודק, אתה גם ילד, ה"מנת יתר" שקבלת ממני לא הגיעה לך.

סליחה ילדי שלא הייתה לי הסבלנות המלאה לעמול אתך על הקישוט שהכנת לכיתה, וחיפשתי קצת קיצורי דרך, רק שהעבודה תיגמר כבר, סליחה יקירי, זה היה כל כך חשוב לך ואני לא מספיק השקעתי כדי שיצא הכי מושלם, כמו שרצית.

סליחה ילד סנדוויץ' יקר ואהוב שלי שציירת לי ציור כל כך יפה, צבעוני, בצבעי מים, וקמת בבוקר וכל כך התאכזבת שהציור שלך לא תלוי על המקרר, כמו שאנחנו עושים תמיד לציורים יפים, הבטחתי לך שזה לא בגלל שהציור שלך לא היה יפה, "הוא מדהים! באמת! פשוט כבר היה כל כך מאוחר אז שכחתי , סליחה" אבל אתה היית עצוב, ילד שלי... אז שוב סליחה.

סליחה יקירי שיום אחד בבוקר כשמיהרתי לעבודה, בקשת שאכין לך שתיה של בוקר, ואני אמרתי לך "אבא יעשה לך" וברחתי לעבודה, ושמעתי מהמדרגות שאתה בוכה ליד הדלת... איך לא קלטתי שאתה לא צמא לשתייה, אלא אתה צמא לאמא? סליחה ילדי היקר, זה לא יקרה יותר, מבטיחה.

סליחה ילדתי אהובתי נסיכתי, שאת היית האחרונה בגן שקנו לה תיק של קיטי, לקח לי זמן להבין, מי היא "קיטי" ומה המעמד שלה אצלכן, פשוט אצל הבנים שקודמים לך, קיטי לא משחקת שום תפקיד... סליחה יקירתי שכשכל החברות כבר הלכו עם גן של פרחים על הראש, אנחנו עוד היינו בסיכת פפיון קטנה בצד שנחבאה בין תלתליך הזהובים, אני פשוט לא מעודכנת באופנה, סליחה אהובתי, תעירי לי כשזה קורה.

סליחה שכעסתי עליך יום אחד שבכית שעות על גבי שעות כשנעלבת מהבכור שלנו, פשוט השתגעתי כבר... אצל הבנים יש בעיטה תמורת עלבון, ובד"כ בזה זה נגמר . סליחה שלוקח לי מידי הרבה זמן לחבוש את הכובע שמתאים בשבילך, זה כובע כל כך שונה, את בת, את צודקת, באמת הגיע הזמן שאני אפנים את זה.

סליחה יקירתי שכשבקשת שאעשה לך "קוקו" ועמלתי וטרחתי ויצא ממש יפה, ואז פתאום החלטת שאת רוצה "קוקס" וכשסיימתי לגלגל את השיער (שאין לך) לתוך קוקס עגול ויפה, רצית צמה, ואז איבדתי את הסבלנות, וכעסתי עליך, ואת בכית, והבכי הלך וגבר שניסיתי להסביר לך שגם עוד שנתיים אני לא בטוחה שהשתי שערות שלך יוכלו להיקלע לתוך צמה, למה הייתי צריכה להגיד לך את זה למען ה'?? סליחה ילדה שלי, את סולחת לי?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

סליחה תינוק אהוב שלי , ילד טהור ותכול עינים... סליחה על היום ההוא שהתעוררת בבכי, הוצאת את המוצץ, וסימנת לי באצבעך הקטנה על הפה, "שוב שיניים" אמרתי לעצמי עם טפיחה קלה על השכם, ומיהרתי למרוח לך כמות נדיבה של משחה לחניכיים בטעם תות מתוק.. ואז פתאום הקאת והקאת והקאת, מסכן שלי... איך ניסית להסביר לי מה אתה מרגיש, ואני הבנתי בדיוק הפוך, איך?

סליחה שאתמול בלילה התעוררת בבכי, וקראת "מא" "מא" התכוונת אלי- אל אמא, אבל אני לא שמעתי, נכנסת לי כל כך חזק לתוך החלום, ובחלומי אפילו קמתי אליך, טיפלתי בך, אבל במציאות עמדת במיטה והמשכת לבכות, בסוף אבא שמע אותך וקם אליך, אבל זה גם לקח זמן, סליחה מתוק שלי, הייתי כל כך עייפה.

סליחה ילדים יקרים ונפלאים שלי שלא תמיד אני יכולה לבקש מכם סליחה... סליחה שאת המכתב סליחה הזה אתם לא תקראו בחודש אלול הזה, וגם לא בחודש אלול הבא,

את המכתב הזה אולי תקבלו ממני בחודש אלול, כשיהיו לכם גם כאלו אוצרות משלכם לבקש מהם סליחה...

]]>