הפוסט הזה יושב לי על הלב כבר הרבה זמן.. בעצם מהרגע שצילמנו חיכיתי להעלות אותו אבל כל פעם לא מצאתי את המילים. כי מה אפשר לכתוב על בחורה שכל כולה יופי פנימי וחיצוני? שכולה מלאה הכרת הטוב ואהבת ה׳.. ולמרות הכל, היא כל כך אוהבת את החיים, אוהבת לעשות את מה שהיא אוהבת מבלי לעשות לעצמה הנחות. ‏ זו כבר הפעם השניה שאני מצלמת את רחל וכל פעם אני מתרגשת מחדש. תמיד יוצאת ממנה עם תובנות לחיים ועם חיזוקים. כמו שאתם רואים, רחל חיה בכיסא גלגלים ובנוסף, לפני שנה חיברו לה מנשם לגרון שהיא חיה איתו 24/7 כשצילמנו, היא ביקשה שנצלם כמה שפחות בכיסא גלגלים וכששאלתי אותה: את רוצה שננסה להסתיר גם את המנשם? היא ענתה לי: אין לי מה להסתיר. אני חיה איתו יום יום ורוצה שאנשים יבינו שלמרות הכל, אפשר לחיות, אפשר לשמוח, לצחוק, לצאת לבלות, לעבוד, לשיר ולנגן (וכמה היא אוהבת את המוזיקה) ללמוד וגם להצטלם. אני רוצה להמשיך ולכתוב אבל היא עושה את זה טוב ממני. בתגובה הראשונה אני מעתיקה לכם פוסט שהיא כתבה. תקראו. תפנימו. ותקחו מזה מסר לחיים. ‏ ‏ ‏שיער ואיפור: רותי ברג]]>
