לחם, עבודה: הגיע הזמן למקד את הכוחות שבך

יתכן שלא שמתן לב, אבל שנת "הקהל" עומדת בפני סיומה. מהי שנת הקהל? ואיך זה קשור למינוס בבנק, לחשבון החשמל שלכן וגם כמובן לאמונה האישית של כל אחת מאיתנו? תתקהלנה לרגע (פרשת שבוע)

נעמה טוכפלד | כיכר השבת |
"הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".(פרק לא פס' יב)

יתכן שלא שמתם לב, אבל שנת "הקהל" עומדת בפני סיומה. מהי שנת הקהל? בגדול מדובר באירוע החוזר על עצמו פעם בשבע שנים. מיד אחרי שנת שמיטה המגיעה פעם בשש שנים, ומאתגרת אותנו לבטא את האמונה המוחלטת בבורא עולם במקום הכי רגיש שלנו: לחם, עבודה. אנו נדרשים "לשמוט" את כל היבולים החקלאיים, את עבודת האדמה, את החובות ולתת שנה שלמה לאדמה לנוח ולהתחדש, להאמין שתמצא לנו פרנסה וימצא לנו אוכל גם אם לא עדרנו חרשנו וקצרנו ובכללי, להזכר שיש מעל לטבעי העולם וגדריו.

שנה לאחר מכן - מגיעה שנת הקהל. כשמה כן היא - שנה שבה חלה מצוות ההתקהלות. במימים שבהם היה מלך בישראל, אחריותו היתה להקהיל את כל העם בירושלים, מן הסתם נדרשו לכך הסדרי תנועה מיוחדים, ובמעמד אדיר ורב רושם המלך היה יושב על בימה של עץ, ספר התורה פתוח לפניו והוא מקריא את התורה להמון העם, וגם פה, היה מסר ברור, פעם בשבע שנים חייבים לרענן את הידע לחזק את האמונה, לעמוד ביחד וגם המלך שהוא הסמכות העליונה בעם מצווה בעצמו לזכור מי מעליו.

כיום, כשעדין אין לנו בית מקדש, ומלך המשיח טרם התגלה בשלימות עדיין מוטלת עלינו חובת הקהל אם כי בפורמט קצת שונה.

כל אפשרות להתקבצות- אם פיזית ואם וירטואלית סביב התורה והמצוות, נכנסת לקטגוריית "הקהל" ובלבד שמודעים לקיומה. ומוסיפה תורת החסידות שאפשר לעשות אפילו "הקהל" אישי, אחד על אחד- כיצד?

מסביר הרבי בשיחה על פרשה זו שיהודי יכול ויש לו את הכוח להקהיל את כל כוחות הנפש שלו למען מטרה מסויימת, ןכיוון שבמצווה עסקינן, אז המטרה צריכה להיות קדושה.

למשל: מצוות צדקה. אדם שיודע בנפשו כי הוא קמצן, ימצא לעצמו אלף סיבות ותירוצים מדוע לא לתת: כבר נתתי במשרד, למה אני צריך לפרנס אחרים?, מישהו אחר בטוח ידאג להם, הם בטח ישתמשו בזה לדברים לא טובים, מי אמר שבאמת הם עניים, ועוד כהנה וכהנה צידוקים לסיבה האמיתית- אני לא רוצה לתת!

כאן- נכנסת "הקהלת" הכוחות שבנפש לפעולה. כדי לגבור על תכונת הקמצנות למשל, לא מספיק לעשות למישהו טובה חד פעמית. צריך להתבונן בשכל, ברגש ובמידות. לגייס נימוקים הגיוניים לצד התבוננות פנימית, להשתמש בכל הכלים שיש לנו: חוצפה, תעוזה, הומור, אומץ, עדינות, יצירתיות וכל כישרון אחר שניתן לנו- כדי לשפר את עצמנו בעוד קצת לכך קוראת תורת החסידות- הקהלת כל הכוחות שבנפש, וזה בהחלט עונה על העניין של הקהל, עד שנזכה לבניין בית המקדש השלישי ונזכה כבר להתקהל עם כולם במעמד הגדול מכולם!

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית