לא כל כך מובן מה עניינו שם באמצע. הרי ראש השנה עניינו המלכת ה', כמו שרואים מכל התפילות שלו. וידוי חטאים ותשובה עליהן, שהם עיקר מצוות התשובה, כלל לא מוזכרים בו בניגוד ליום כיפור שם יש הזכרות של חטאים ווידוים יותר מזה, יש איסור להזכיר חטא בראש השנה וכתוב בהלכה שנוהגים אפילו לא לאכול אגוז בראש השנה, כי זה בגימטריה חטא. עד כדי כך.. מה באמת הרעיון שראש השנה באמצע ימי התשובה?

לכאורה מתאים לאחר יום הכיפורים, לאחר שנכפר על עוונותינו ונבוא זכים יותר להמלכת המלך? במקום בו הוא נמצא עכשיו הוא פשוט קוטע את תהליך התשובה, ולא מובן מה תרומתו לעניין. טבע האדם הוא שבאופן טבעי הוא מאד נתון בעצמו.

לכן אפילו כשאדם מנסה לתקן את עצמו ולעשות תשובה הוא עלול לנטות בקלות ובמהירות לתשובה קטנה הוא יתקן את מעשיו מחשש פן יבואו עליו צרות ומחלות בעולם הזה או ייענש בגיהינום בעולם הבא, או לחילופין להפך - כדי לזכות לשכר בעולם הזה ובעולם הבא. מה שנקרא תשובה מיראה. ומה עם כבוד ה'? מה לגבי תיקון עולם במלכות שקי? ומה ביחס ל'לעשות את התשובה מאהבה האדם היה יוצא מימי התשובה עם חזרה בתשובה מסוימת, אומנם, אך הוא היה נשאר נתון בתוך עצמו, מה שמכשיר את הקרקע לחטא הבא שמיד יגיע לשם כך באמצע הימים האלו 'נכנס' לו ראש השנה.

יום אחד ארוך בו אסור לדבר עם חטא, אומנם, אך הוא נותן כיוון חדש לכל מהלך התשובה של האדם, ומרים אותו לגובה חדש. יום כיפור שאחרי ראש השנה, לא ייראה כמו יום כיפור של לפני ראש השנה! ביומיים האלו של ראש השנה האדם לא עוסק בעצמו אלא בגדולת ה' ובשאיפה להמליך אותו על כל תפילת היום מורכבת משלושה חלקים: מלכויות זיכרונות ושופרות. מלכויות העוסקות בגדולתו של מלך מלכי המלכים ובשלטונו על עולמו.

זיכרונות שמוזכר בהן גם גדולתו של עם ישראל ועניינו המיוחד. ושופרות העוסקים בין השאר בזיכרון מעמד הר סיני בו ניתנו התורה והמצוות לעם ישראל. אדם שמפנים ומעמיק בתוכו את המסר שנושא בקרבו ראש השנה ייזהר עכשיו משנה זהירות מן החטא. לא מפני פחדו מעונש, ולא בכדי לקבל שכר בעולם הזה או בעולם הבא.

הוא ייעשה זאת מפני הכרתו את ערך התורה והמצוות, את גדולת מי שציווה עליהן, וגם את חשיבותו ומעלתו שלו עצמו. זו כבר תהיה תשובה אחרת. תשובה מאהבה. בימים אלו אנו אומרים את מזמור צא' בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי". חז"ל דורשים: "אורי" – זה ראש השנה, ו"ישעי"- זה יום כיפור. יום כיפור הוא יום הישועה, יום הכפרה, בו האדם גואל את עצמו ואת נשמתו ממשא החטא. אך לפני כן בא ראש השנה, 'אורי', שמאיר את כל התהליך הזה באור חדש, באור גדול של תשובה מאהבה.

]]>