היא חלמה כל העת על חג שקט ונעים והנה במחי יד קלקלנו את התנאים עם החבורה שלנו אין רגע דל רעש ולכלוך, זה ממש מחדל! התקשר האח רועש וגועש, רק איתנו לבוא הוא מבקש ועד שהוא שכנע את החמות שתסכים להתגמש קצת עם המוסכמות.. עכשיו הוא צריך לשכנע אותה שוב שתחזור חזרה למה שכתוב. כעסה גם האחות, שתינו יחד זה לא יתכן אבא ואמא לא קנו גם את בית השכן, אנחנו שתי משפחות ברוכות שכולם יהיו בריאים ורק בשמחות.

והיא כבר חודש עובדת במלאכת מחשבת, איך המשפחה אצל חמותה משתלבת משפחה קטנה עם גדולה היא שבצה
הרסתי הכל, הטלתי פצצה.

כעסה גם השכנה שהיא גיסה של הגיסה, עכשיו היא לא יכולה לבוא לחמותה כי גיסתנו תפסה את כל המקום במקום לבוא לחג ושלום. כעסו בני הדודים של סבתא שושנה בגללנו הם ביטלו טיול לטוסקנה, הם תכננו שניהיה עם סבתא בחג השני ועכשיו מי יהיה? סתם אלמוני?

כעסו כולם רעשו וגעשו בחמה עד שהוצאנו כרוז נחמה - הכל ישוב על מקומו נשיב את הסדר על כנו. מיד הודענו לכולם שהעסק חזר לקדמותו ועל כל אחד להרגיע את חמותו. הלכנו לישון בשקט ובשלווה בטוחים שהגענו למנוחה ולנחלה

ואז..

התעוררנו לקול צלצולים צורמניים מבול של טלפונים מכל הכיוונים עד שכולם שוב מתכננים, איך אתם מעיזים שוב לטרוף הקלפים?? הגיסה כעסה, האח רתח, האחות קצת פחות אבל השכנה, אילו צווחות... בני הדודים של סבתא, האמא, החמות
האדמה רעשה, הסיפים והאמות..

נשכבנו על הרצפה הנפנו דגל לבן, התנצלנו בפני גדול וקטן, לא חלמנו שהנימים כה עדינים להבא נהיה יותר זהירים ולבל נתפתה לפרוץ שוב גדר.. כבר הודענו לכולם איפה אנחנו בליל הסדר...

מועדים לשמחה!

]]>