אחר צהרים אחד כשהם שאלו "אמא מה עושים היום" שלפתי מייד את חומרי הגלם והתחלנו את השרשרת השנתית שלנו, ומאז כל מי שמתלונן שמשעמם לו, אני שולחת אותו להוסיף עוד כמה חוליות.

מי שלא ראה את השרשרת שלנו, לא ראה שרשרת אדירה מימיו, השרשרת שלנו כבר כנראה מקיפה את כל ירושלים, ושלא תבינו לא נכון, אנחנו עוד לא יודעים איפה נתלה אותה.

כל שנה אני מוצאת קרבן חדש שיסכים לארח את השרשרת המפלצתית שלנו, כי לנו אין סוכה. ולמרות האורך והעוצמה של השרשרת, השבוע הם שלחו אותי לקנות רצועות נוספות, כי אלו שקניתי בר"ח אלול, כבר אזלו (אז אתם מבינים לבד כמה שעות השרשרת היקרה הזו הצליחה למלא...)

אבל בניגוד לר"ח אלול, הפעם כשנכנסתי לחנות נדהמתי! אינספור קישוטים בכל הצבעים והמינים, נוצצים, מרשרשים, בצורת יונים, פירות ,פרחים וכפתורים פוסטרים ענקיים, תמונות של רבנים, אושפיזין, ומה לא.. סחררו את ראשי בעליזות, והזמינו אותי לקנות אותם, במחירים ממש לא מופקעים.

אחרי שחזרתי הביתה מסוחררת ומסונוורת עם רצועות לשרשרת ועוד מספר רעיונות ליצירות לסוכות, התיישבתי לבדוק מה יש במנהג הזה של קישוט הסוכה מעבר לתעסוקת ילדים, האם יש בזה ממש? או שזה עוד סוג של תעשיה ומסחר כמו מנהגים שונים ומשונים שהתקבלו בעם ישראל עם השנים, כשהתחלתי לחקור את הנושא, הופתעתי לראות שיש דיון הלכתי שלם בנושא קישוט הסוכה המכונה בפי הגמרא "נוי סוכה

טעם קישוט הסוכה:

- "זה אלי ואנוהו" – ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹות לקונו? אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה...

מכאן למדים שלא שחלילה הבורא צריך את הנוי והקישוט, אלא שכאשר אנו מפארים את המצוות אנו גורמים לעצמינו לכבד ולייקר את המצוה

- עוד יש טעם לנתינת הקשוטים בסוכה- מכיון שצותה התורה שאדם ישב בסוכתו כדרך אדם היושב בביתו, וכמו שבבית מייפה אדם את ביתו להנעים ישיבתו, כך ייפה את סוכתו שתיהיה ערבה עליו ותשרה חדווה וקרת רוח לכל היושב בה (רשב"א, עד')

חשיבות קישוט הסוכה:

- בעל הטורים מפרש על הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – "רמז לנויי סוכה לעטרה בשבולים", מפרש בעל הטורים שהאיסוף של הגידולים מן היקב והגורן הוא כדי לקשט את הסוכה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

- "סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין, שקדים, אפרסקין ורימונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות – אסור להסתפק מהן." (מסכת סוכה,י, א)

בריתא זו באה לבאר את הדין במקרה שרוצה להשתמש בחפצים שתלה עבור קישוט הסוכה. במקרה זה אסור לו להשתמש בהם, אלא אם כן התנה מראש, ניתן להבין מכאן את החשיבות הגדולה והקדושה שחלה על קישוטי הסוכה.

מי מקשט את הסוכה?

אף על פי שמצות סוכה היא על האנשים ולא על הנשים, מכל מקום מכיון שהאיש מצווה גם על מצות לימוד תורה, הנכון הוא שיתן לבנותיו שהן תקשטנה את הסוכה- והוא יעסוק בתורה, שאין לך מעלה טובה ממנה, אולם אם לא זכה לעסוק בתורה כל כך , עדיף שהוא יקשט ויכין את צרכי הסוכה, מכיון שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה (בית השואבה, קכח')

לאחר העיון הקצר הזה הבנתי שההלכה מיחסת חשיבות רבה לנוצץ הנוצץ הזה, אז אל לנו לזלזל בו, יש בו הרבה מעבר לסתם הפגת שעמום לילדים..

]]>