על שולחן הניתוחים

יהיו שיאמרו שמדובר בטרנד אופייני לדור פתרונות האינסטנט, אחרים יטענו שזו המקבילה הבריאותית למכונת הכביסה שהחליפה את השטיפה הידנית, המציגה פתרון מבורך וחכם לצורך קיים ועתיק. במילים אחרות, אם בעבר אנשים שסבלו מעודף משקל נאלצו לעבור חוויה מפרכת - פיזית ונפשית - של שמירה על דיאטה קפדנית וממושכת, במקביל להקפדה על תכנית כושר גופני מתישה, כיום יכולים הם באבחת אזמל לבצע תהליך המאיץ ללא שיעור את קצב הירידה במשקל, אף ללא צורך בשמירה על כושר.

לא נגזים, לא מדובר בפתרון פלא; תהליך הניתוח עצמו הוא קשה וכואב והתקופה הבאה בעקבותיו רצופה במכאוב ותסכולים - במיוחד עבור אנשים שהורגלו בכמות מרובה של אוכל ופתאום נאלצים להסתפק במעט, אך עדיין מדובר בתהליך החוסך את המאבק התמידי בתאוות האכילה והמאבק הפנימי המייגע והבלתי פוסק הכרוך בריסון היצר.

קל לאין שיעור להתאפק כאשר אובייקט חיצוני כופה עלינו לעשות זאת. לדוגמה: אדם, אף אם הוא בעל תאוות אכילה מוגבר, יתפתה הרבה פחות לאכול פרוסת עוגה חלבית כשהוא בשרי. גם אם יתגרה מאד, ההתגברות תהיה קלה בהרבה. למנותחים, הדבר קל אף יותר. הרי אחרי הכל מדובר בחסם פיזי המתבטא בתחושת שובע אמיתית - אם כי מוקדמת -כתוצאה מהניתוח. אז האם מדובר בפינוק, או בפתרון לגיטימי ומבורך?

כשהטבעת לופתת

השיקול העיקרי שיכריע לכאן או לכאן, גם אם לא באופן מוחלט, הוא השיקול הבריאותי שמשחק תפקיד משמעותי בשני צידי המתרס: לאנשים הסובלים מהשמנת יתר המסכנת את בריאותם, ממליצים הרופאים, באופן כמעט גורף, על ביצוע ניתוח לקיצור קיבה.

לרוב, מדובר באנשים שחוו בחייהם מסכת ניסיונות כושלים - יותר או פחות - של דיאטות שונות, ורק כשכלו כל הקיצין הם פונים לפתרון הכירורגי. הניתוחים מתאימים לאנשים שמסת הגוף שלהם (BMI) היא מעל 35. אלה אנשים שמוגדרים "סובלים מהשמנת־יתר חולנית". את ה־BMI מחשבים באמצעות הנוסחה הבאה:

משקל (ק"ג)
-------------------- = BMI
גובה 2 (במטרים)

אנשים שערכי ה-BMI שלהם עומדים על 40 ויותר, הופכים באופן אוטומטי מועמדים לניתוח. ישנם שלושה סוגי ניתוח עיקריים: שרוול קיבה, טבעת מתכווננת וניתוח מעקפים. כל אחד בדרכו שלו מביא לתוצאה אחידה. והיא: צריכה מופחתת של מזון והגעה לקצה גבול קיבולת הקיבה לאחר אכילה מועטת. סוג הניתוח יקבע בהתאם למצב הבריאותי והכללי של הפציינט.

גם אם מדובר בפתרון המדמה "הרמת ידיים", יש לשים את הדגש על שמירה על הבריאות לפני ה"מה יגידו" ותחושת הכישלון העצמי. למרות שזו לא הדרך הישנה והטובה, זו פרוצדורת חובה לאנשים שגילם ומשקלם מעמיד אותם בסכנה קיומית, וזהו שינוי מבורך שנזקפים לזכותו מקרים רבים של הצלת חיים שלא היו מתרחשים בהעדרו.

א', בחור צעיר בשנות ה-30 בחייו סבל - בנוסף ללחץ דם גבוה וסוכרת נעורים קשה - מבעיית השמנה חריגה שנבעה מהפרעת אכילה קשה . א' היה נתון בסכנת חיים של ממש, כאשר הבעיה הרגשית הקשתה עליו לצלוח את עשרות הדיאטות עליהן המליצו לו רופאיו. לא היה לאל ידו לעשות הרבה בעניין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ניתוח המעקפים שהוא עבר הציל את חייו, אך א' עבר תקופה לא פשוטה של ניסיונות הסתרה והכחשה לניתוח שעבר. הוא סיפר לכל מכריו על "הדיאטה המיוחדת שהצילה אותי", על ההתמודדות הקשה ועל אימוני הכושר הרבים שהוא עושה. החכמים מביניהם, חשדו מן הסתם, אך רבים התרשמו ואמרו 'אם א' יכול, כל אחד יכול'.

מעבר לסבל המיותר שגרם א' לעצמו באמצעות ניסיונות הטיוח והתיעוב העצמי, נגרם נזק לאנשים שקיבלו את הרושם השגוי שכל אדם באשר הוא יכול להוציא את עצמו ממצב של עודף משקל חריג כל כך - ללא התערבות כירורגית. הנחה זו, שבמקרים רבים אינה נכונה, עלולה למנוע מאנשים - שניתוח הוא האפיק היחידי וההכרחי עבורם - לפנות לפתרון כירורגי ולנסות שוב ושוב דיאטות שנועדו מראש לכישלון.

מנגד, גדל דור צעיר ומפונק המטפח מציאות של כניעה מוקדמת לבעיית עודף משקל ומעמיד את פתרון הניתוח במקום הראשון והאידיאלי. יותר מכך: קיימת תופעה נרחבת, שאנשים שרמת מסת הגוף (BMI) שלהם אינה עונה על הקריטריונים הדרושים למועמדים לניתוח, פותחים בדיאטת השמנה על מנת להגיע למשקל המתאים. מובן שמדובר בעצלות ובפינוק, אך מעבר לכך, במקרים בהם דיאטת אכילה הינה אופציה אפשרית וריאלית, פנייה לאפיק הכירורגי מוביל לסכנה אפשרית הכרוכה בכל תהליך שכזה.

במקרים של השמנה קיצונית וחולנית - כנ"ל: הסכנה הממשית הנובעת ממנה גוברת על הסכנה האפשרית והלא ודאית שטומן בחובו ניתוח לקיצור קיבה. אך במקרים אחרים בהם הבעיה אסתטית ותו לא, מבלי להפחית בקושי שנלווה אליה, תכנית של דיאטה ואימון גופני עדיפים בהחלט על פני "קיצור דרך" כזה או אחר.

רדו והצליחו!

]]>