שירותים ציבוריים לעולם לא יכנסו לקטגוריית המקומות ההגיינים . אין על כך עוררין. אך האיסטניסטים שבינינו משקיטים את מצפונם ההגייני בשכבות מכובדות של נייר טואלט לכיסוי האסלה. ובכן מחקר חדש חושף כי פעולה זו משיגה את התוצאה ההפוכה בדיוק. למעשה מומחים ממש מזהירים שלא לכסות את האסלה בנייר או באחד מהכיסויים המוכנים שנועדו לכך ונמצאים במתקן מיוחד בתאי שירותים ציבוריים.

לא רבים יודעים אך מושב האסלה עשוי מחומר המונע התפשטות של חיידקים, זה אולי לא ימנע את הרתיעה הטבעית אבל כן את הסיבה לדאגה. לעומת זאת האובייקט הכי נגוע בזיהומים וחיידקים בתא השירותים הוא… נכון, נייר הטואלט. החיידקים שעוברים באמצעות הידיים לרוב לא ימצאו נקודת מגע עם מושב האסלה החשוף אך דרכם חופשיה אל נייר הטואלט. בנוסף, כשמורידים את המים, מעוצמת ההדף עפים החיידקים באוויר וחלק גדול מהם נדבקים לנייר הטואלט (כמו גם לקירות שמומלץ באותה מידה להמנע ממגע איתם)

נייר הטואלט עשוי בחומר סופג במיוחד, וכשאתם מתיישבים עליו אתם למעשה נחים על מצע בקטריאלי מסוכן.

מחקרים רבים מצביעים על מקומות לא צפויים בהם מצויים כמות עצומה של חיידקים. לפני כשנתיים פורסם מחקר שמצא כי מקלדת ממוצעת משמשת כמקום מרבץ לכמות חיידקים הגדולה פי 400 ממה שתמצאו על אסלת השירותים.

אז הסירו את נייר הטואלט אך הסירו גם דאגה מיותרת במידה ועד היום הרביתם בשימוש בו. העור שלנו יודע להלחם ו'להגן על עורו'. ובעת הצורך מייצר נוגדנים ומחסומים טבעיים המונעים מכל אותם מיקרו אורגניזמים לא רצויים - המצויים באסלה ובסביבה האורבת לנו - לחדור פנימה ולהסב נזק.

הדרך היעילה ביותר להמנע מחיידקים היא רכינה על האסלה בלא לגעת בה, המנעות ממגע חשוף בידית הדלת ושטיפה יסודית של הידיים לאחר כל ביקור בשירותים.

]]>