הרקע:

מערכת הבחירות כוללת הפעם באופן חריג; אישה, המגדירה את עצמה כפמיניסטית וכפועלת למען זכויות הנשים למרות שלא כל הנשים תומכות במועמדותה. יש הטוענים לדרכים לא כשרות בהן השיגה את מימון הקמפיין, ודעת הקהל סוברת כי היא סובלת מחוסר אמינות ומאישיות צבועה וממורמרת. שמועות רבות מלחשות על מצבם המעורער של נישואיה והעיתונים מלאים בפרטים קשים ומטרידים על עברה.

השנה: 1873

לא, זו לא טעות דפוס והמתמודדת היא לא הילרי קלינטון. התיאור הנ"ל מתייחס למתמודדת לנשיאות בשם ויקטוריה וודהול מטעם 'המפלגה לשווין זכויות' שתמכה בזכויות שוות לנשים ובזכות הצבעה לנשים. ויקטוריה וודהול הייתה האישה הראשונה שניסתה להיבחר לנשיאות ארה"ב, פרדריק דאגלס, המועמד לסגנות הנשיאות מטעמה היה עבד לשעבר.

‏ויקטוריה וודהול (צילום שאטרסטוק)

במהלך קמפיין הבחירות שלה, הדגישה את דעותיה הפמיניסטיות הקוראות לשוויון זכויות האזרח בכלל והאישה בפרט, ויצאה נגד עונש המוות. מספר ימים לפני הבחירות נעצרה וודהול בגין פרסום - בעיתון פרי עטה, וחשיפתה של פרשייה פלילית בה היה מעורב איש כנסיה בכיר. במהלך תקופת הבחירות בילתה וודהול במעצר, כשלפני הבחירות הוסר שמה לחלוטין לא מסיבת מינה או מעצרה, אלא מפאת גילה שביום הבחירות לא עמד בקריטריון הגיל הדרוש לנשיא (הגיל המינימלי הוא 35).

וודהול התנבאה שביום מן הימים תעמוד נשיאה בראשות ארה"ב. שנים חלפו וחזונה לא התממש. מתוך ההיסטוריה הפוליטית של ארה"ב מזדקרת רשימה של למעלה ממאתיים נשים שהציבו עצמן כמועמדות לתפקיד. חלקן באופן רשמי מטעם אחת המפלגות הגדולות, חלקן מטעם מפלגות קטנות יותר, ואחרות מטעם עצמן. אך אף אחת מהן לא זכתה בכרטיס הכניסה לבית הלבן. לא סביר להניח שמתוך מאתיים המתמודדות אף אחת לא הייתה ראויה לתפקיד.

לאורך המאות והעשורים האחרונים, נתקלו נשים במחסומים טכניים ואידיאולגיים שהקשו על בחירתן. עד שנת 1920 נשים כלל לא הורשו להצביע בבחירות. גם לאחר שנפרצו מחסומי האפליה הרשמית, נשים לאורך השנים התקשו מאד להתקבל למשרות פוליטיות בבית הנבחרים או בסנאט, משרות שלמעשה מהוות את תהליך הבישול האיטי, כהכנה להתמודדות על הבית הלבן.

מלבד הילרי קלינטון שזכתה לחשיפה ציבורית הודות לקריירה הפוליטית של בעלה, היתה אישה נוספת בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב, שהצליחה לבלוט ולהתקדם בפוליטיקה האמריקאית בעיקר בזכות בעלה שהיה חבר בבית הנבחרים. שמה היה מרגרט צ'ייס סמית. כשנבחרה סמית' לנציגת מדינת מיין בקונגרס זעקה הכותרת ב'בוסטון גלובס': "מדינת מיין שולחת לקונגרס עקרת בית!".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשנת 1964 הפכה לאגדה מהלכת ברחבי אמריקה כשנבחרה גם לסנאט וגם לבית הנבחרים. אך כשבאותה שנה ממש הכריזה על ריצה לנשיאות ארה"ב, הפכו התגובות האוהדות למטח עלבונות גורף שהציג אותה 'כזקנה המאבדת את שפיות דעתה'.

כיום ניתן לומר כי מרגרט צ'ייס סמית נולדה בתקופה הלא נכונה כשדורות של פעילות התנועות הפמיניסטיות שקמו מאז, הכשירו את הקרקע למעמדה הנוכחי, האיתן והבולט של קלינטון במערכת הבחירות של שנת 2016. אך אין ספק שנשים כמו צ'ייס, וודהול ודומותיהן שזרעו במשך השנים את רעיונות הפמיניזם, תרמו את חלקם הלא מבוטל לכך.

‏המתמודדת, הילרי קלינטון (צילום שאטרסטוק)

קלינטון התגברה על מהמורות שהקשו על נשים בעבר בדרך למירוץ הנשיאות. היא הצליחה לגייס מימון שהספיק לה להתחרות באופן ראוי ושווה מול עמיתיה הגברים בניגוד לכל מועמדת נשית בעבר. היא גם צברה נסיון פוליטי עצום כאשת נשיא, כמזכירת המדינה בתקופת נשיאותו הראשונה של אובמה ובתפקיד בכיר בסנאט - מה שלא היה מנת חלקן של נשים רבות בעבר.

אך האירוניה, היא בכך שדווקא ההישגים הללו הנזקפים לזכותה, משמשים כעת נגדה, כאשר מתנגדיה משתמשים בהם כהוכחות לכך שהיא אינה ראויה. גיוס הכספים המצליח שלה מוצג כשחיתות ובאופן המעורר תמיהות בנוגע לדרכים בהן השיגה את המימון. והדרך הארוכה שהצליחה לעשות בפוליטיקה והניסיון שצברה הופכים לקלף העיקרי של טראמפ ומתנגדיה, כאשר זה חוזר ללא הרף על טענתו שהיא נמצאת בצמרת כבר 30 שנה ולכאורה היה לה את כל הזמן שבעולם להשפיע. גם השנים הרבות בהן שימשה בתפקידים בכירים 'מסייעות' למבקריה להציג אותה כמישהי השייכת לעולם הישן ואשר מקומה בפח האשפה של ההיסטוריה.

]]>