החזרה לשגרה של אחרי החגים מצאה אותי מהרהרת שוב באחד מפגעי החברה שלנו שאינם עולים על סדר היום. בני בן ה- 13 חזר לתלמוד התורה, ובזאת תמה תקופה מבורכת של פעילות גופנית חיונית שהיטיבה כ"כ עם מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל. בניית הסוכה, ההתרוצצויות המקדימות לצורך הסידורים שונים והמשחקים עם בני המשפחה או השכונה, פינו את מקומם לטובת רביצה ממושכת על ספסל הלימודים כשכל פעילות גופנית מועדפת על בני נוער שהייתה בהחלט יכולה להועיל - נאסרת עליהם.

משחקי הכדורסל והכדורגל - בת"ת השכונתי שלנו כמו בהרבה ת"ת בארץ - הם מחוץ לתחום. הפחד - המובן במידה מסויימת - של אנשי החינוך מכל מה שמשחקים אלו מייצגים ומסמלים הוא הגורם המדיר אותם ממחנינו. משחקי הכדור הם הסמל ל'תרבות הפנאי' הקלוקלת, ובת"ת יעשו הכל כדי למנוע מהם ומהסחף ואהדה שהם עלולים לגרור בעקבותיהם - לקנות מקום בלב הילדים.

ניתן לעלות את הנושא הנ"ל לדיון נפרד וממושך, כשלעניות דעתי, בהדרכה והכוונה נכונה ניתן לתת מקום גם למשחקים כאלה הנותנים פורקן לאנרגיות ולחצים ומונעים תחושת חנק. אך בהנחה שיש צדק בשיטה הזו, אסור לעצום עיניים מהתוצאה הבלתי נמנעת: בני הנוער שלנו כמעט ואינם מקיימים פעילות גופנית.

מובן שבתור אמא לילד חולה הדבר חורה לי באופן קיצוני, אך הצורך הזה קיים לא פחות ולעיתים אף יותר גם אצל ילדים בריאים. פעילות גופנית יכולה למנוע התפרצות של מחלות שונות אצל ילדים הנמצאים בקבוצת סיכון מסויימת. לחרדתי שמעתי פעם מרופא הילדים שלנו שייתכן ובמידה ובני היה מקיים פעילות גופנית באופן סדיר הייתה נמנעת התפרצות המחלה שלו. במצב הנוכחי הוא אמר, כל פעילות גופנית תאזן את רמות הסוכר בדם ותשפר את מצבו.

ומה עם כל אותם הילדים שעדיין ניתן למנוע התפרצות של סכרת אצלם?

ומה עם ילדים הסובלים מנטייה להשמנה שפעילות גופנית כ"כ תיטיב עימם?

ומה עם התועלת הפחות מדוברת בציבור שלנו - פיתוח הכושר הגופני?

בשנים האחרונות, עלתה המודעות לחשיבות הכושר הגופני בכל הגילאים ולא רק בגיל מבוגר. התועלת הבריאותית המוחשית המופקת ממנו עומדת הרבה לפני התועלת האסתטית והחיצונית. פעילות גופנית נכנסת באופן אינטגרלי לתכניות הבראה ממחלות שונות לחולים בגילאים שונים, ובאופן כללי- מומלצת תמיד ע"י הרופאים. אך יש חשיבות מיוחדת לפעילות הגופנית בגיל צעיר, בשל השפעתה החיונית על אופן תפקוד הגוף בהמשך החיים.

ילדים הנהנים מפעילות גופנית נוטים להיות פעילים במשך כל חייהם. הרווחים המידיים של פעילות גופנית הם שמירה על משקל גוף בריא,מראה חיצוני משופר (כן, גם זה חשוב!) מצב רוח טוב וריבוי אנרגיות חיוביות. פעילות גופנית סדירה בגיל צעיר תמנע מחלות לב, סוכרת ובעיות בריאותיות אחרות שעלולות להופיע בשלב מאוחר יותר בחיים.

אז מה עושים?

בשביל זה יש לנו שר בריאות חרדי אי שם בכנסת.

אני פונה אליך חבר הכנסת ליצמן היקר. כ"כ הרבה יוזמות יפות קידמת בענייני הבריאות. אולי תוכל להוסיף לרשימת ההישגים שלך -הכוללת בין היתר; רפורמה מבורכת בביטוחי הבריאות,קיצור התורים ל-MRI, מאבק בתופעת ה'גאנק פוד' ועוד - שורה קצרה שתתאר מהפך בענף הכושר והספורט בת"ת וישיבות קטנות שיסייע לאלפי ילדים ברחבי הארץ.

אם מגרשי כרודסל וכדורגל אינם באים בחשבון - שיעור התעמלות יומי מטעם המערכת יכול להוות תחליף יעיל לא פחות. מעבר לתועלת העצומה כאמור, שיפיקו ילדים ממגמה זו, אנשי החינוך יהנו מרווח צדדי לא מבוטל, של נערים קשובים יותר וממושמעים יותר לאחר שפרקו מטעני אנרגיות והצטברות של לחצים.

שמירה על כושר תתרום לאושר של ילדינו. מחכה לתגובה,

אמא דואגת.

]]>