כשהילד קטן, ואמא אומרת לו: "אל תעלה על הגדר, אתה תיפול!" - הוא מטפס ועולה דווקא. הוא יוכיח לה שהוא יכול, על אף שהיא חושבת שהוא ייפול.

כשאבא אומר לו: "עזוב את הפטיש, אמרתי לך, אתה תקבל מכה חזקה" - הוא רודף אחרי הפטיש ודופק אתו בכל פעם שאבא לא מסתכל. הוא יוכיח לעצמו שהוא כן יכול ושלא יקרה לו שום דבר.

הילד הקטן גדל, אבל הביטחון שלו בעצמו לא גדל יחד אתו. אט אט מילותיה של אמו: "תרד, אתה תיפול!" וקריאותיו של אביו: "תעזוב את הפטיש, לפני שיקרה לך משהו!" – מחלחלות ומחלחלות עד שנטמעות בנפשו ואז... ואז צריך להתחיל ללמד את הילד שהוא כן יכול, שכשהוא מטפס על גדר - הוא לא נופל, ואם נופל – הוא לומד איך לעלות בצורה נכונה.

ללמד אותו שהוא יכול להשתמש בפטיש, וגם אם ידפוק פעם אחת על היד במקום על המסמר, הוא רק ילמד מזה לפעם הבאה.

למה ללמד לאחר מעשה, כשאפשר פשוט לאפשר לו להתנסות, לעודד ולהאמין בו? אם אנחנו רוצים שהילד שלנו יגדל להיות בעל בטחון עצמי ושיאמין בעצמו, עלינו להגיב אחרת על התנהגויות שלו.

כדי לחזק את הביטחון של הילד בעצמו, הבה נקפיד על הדברים הבאים:

1. ילד לא יאמין בעצמו, אם אנו לא נאמין בו. האמינו בו שהוא מסוגל לעשות דברים. כן, הוא יכול לערוך את השולחן כבר מגיל שנה וחצי, אולי זה לא יצא הכי מסודר, ואולי יישבר איזה כלי, אבל אם לא ינסה איך יאמין שיכול?

2. אל תעירו לו כל הזמן, בחנו מתי מה שעושה זה דבר באמת בעייתי ועליו העירו לו. כשמעירים לילד כל הזמן עוצרים אותו והוא פשוט לא לוקח אחריות על דברים.

3. עודדו ילד על המאמץ שעשה. אל תתייחסו בכלל למה שיצא. הוא התאמץ להצליח להשליך את האשפה לתוך הפח הגדול והכול נשפך החוצה? – זה מספיק. אם לא תעשו עניין מכך שהכול נשפך, הוא יצליח בפעם הבאה יותר. אם תעירו לו, יש סיכוי שיסרב לעשות את הדבר בפעם הבאה.

4. אל תצפו להצטיינות. תנו לילד להצליח ברמה שלו. אל תבררו איזה ציון קיבלו ילדים אחרים במבחן. זה לא רלוונטי לגבי הילד שלכם.

5. אל תעשו בעצמכם דברים שהילד יכול לעשותם. אל תרוצו להכין מערכת במקומו, הוא יודע לעשות זאת לבדו. אל תרוצו להכין את ארוחת ה-10 עבורו – הוא יכול לעשות זאת מרגע שלומד בבית הספר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

6. תנו לילד הרגשה שאתם אוהבים אותו בכל מקרה. בין אם הוא שגה, בין אם הצליח. אמרו לו במילים כמה אתם אוהבים. זה אף פעם לא מיותר.

7. התייחסו תמיד למעשה שהילד עשה, אל תבלבלו את זה אתו עצמו. אין ילד רע, יש ילד שלא הצליח להתגבר באופן חד פעמי ברגע זה. אין ילד טיפש, יש ילד שלא ישב ולמד למבחן ספציפי זה.

8. חזרו והדגישו לילד שלכל ילד יש את היכולות שלו, תנו לו להבין שאתם לא מצפים שיהיה כמו מישהו אחר, שאתם לא רוצים שיהיה כמו אחר, שאתם לא מעוניינים שיהיה כמו אחר, גם אם האחר הוא ילד הכי יפה, נחמד, בעל ביטחון, ויודע להביע את עצמו הכי יפה.

אמרו: "כן, אתה לא כמוהו, אבל אתה שלי, אותך אני אוהב ועליך לא אוותר"!

אחרית דבר:

ילד שיגדל בידיעה שהוא מסוגל, שסומכים עליו, שהוא הכי טוב עבור הוריו ושאין לו תחליף – יגדל בתחושה של הצלחה ולא ייבהל מכישלון. יאמין בעצמו ויבטח בעצמו.

]]>