הורות לילד נכה היא הורות מורכבת, הדורשת תעצומות נפש אולם פעמים רבות אחד המכשולים המשמעותיים העומדים בפני ההורים הוא דווקא המכשול הכלכלי. ההוצאות הכרוכות בטיפול בילד נכה החל בתרופות, טיפולים משלימים, עזרה של מטפלים וכיוצ"ב - מטילות עומס רב על המשפחה. מרבית ההורים עושים כל שביכולתם ואף מעבר לכך בכדי להעניק את המקסימום לילד, ונאלצים לצורך כך לשלם סכומים ניכרים מכיסם שכן קצבת הביטוח הלאומי בסך 2500 שח אינה מכסה את הוצאות הטיפולים המיוחדים.

שנים רבות נאבקים ארגוני הורים לילדים נכים לקבלת גמלת "שירותים מיוחדים" גם לילדים, בתוספת לגמלת הנכות, כפי שמתקיים אצל מבוגרים. עם זאת, עד היום נדחו כל הדרישות מטעמי תקציב והילדים נותרו ללא תוספת לגמלה הבסיסית.
עם זאת, קיימת במוסד לביטוח לאומי "תוספת תלות", תוספת שהורים רבים, גם כאלה המודעים לקיומה מתקשים לקבלה. הסיבה היא חוסר ההבנה של המשמעות של התוספת ואילו מסמכים כדאי וצריך להגיש עמ"נ לקבלה.

בדיקת תלות היא בדיקה פיזית הנערכת במסגרת ועדה רפואית לילד נכה מעל גיל 3 ובודקת את התלות של הילד בזולת בביצוע פעולות היום-יום :הליכה בבית, אכילה, התלבשות, רחצה והיגיינה אישית.במקרה שהילד אינו יכול להגיע לוועדה עקב נכותו, תיבדק האפשרות לבדוק את הילד בביתו.כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לקבוע נקודות תלות לילד גם מבלי שתידרש נוכחותו.

כל פעולה שבה יש לילד תלות תזכה אותו בניקוד שבין 0 ל-3 נקודות, לצורך חישוב שיעורי הגמלה.ילד שצבר בבדיקת התלות בין 5 ל-9 נקודות זכאי לגמלה בשיעור 50%.ילד שצבר 10 נקודות ומעלה נחשב כתלוי לחלוטין בעזרת אדם אחר וזכאי לגמלה בשיעור 188%.

כך ילדים שאינם מקבלים גמלה כלל מהטעם שאינם עומדים בתקנות, יכולים לקבל גמלה במידה והם עונים על ההגדרה של תלויים בעזרת הזולת ברמה שנמדדת ב5-9 נקודות. כך יקבלו ילדים שאינם מסוגלים להתלבש לבד, להתרחץ לבד, לאכול לבד או לתפקד מבחינת הגיינה אישית בדומה לבני גילם.

אלא שתסכול גדול חשים הורים שילדם כבר מקבל קצבה חלקית 50%, כמו הורים לילדים הסובלים מתסמונת דאון למשל ,והם אינם מצליחים גם לא במסגרת תביעת התלות לעלות ל100% ולקבל קצבה מלאה.

או מקבלי קצבה מלאה 100% כמו ילדים הזקוקים לטיפולים רפואיים מורכבים כגון דיאליזה, או ילדים הסובלים מאוטיזם כאשר רק מעטים מהילדים הללו מצליחים לקבל מעל 10 נקודות ובכך להגדיל את קצבתם ל188% שהיא הגמלה הכוללת את התוספת המלאה.

באופן כללי אני ממליצה להתייעץ עם עורך דין הבקי בדיני הביטוח הלאומי והפסיקה החדשה הנוגעת לעניין, שכן הוא יוכל לסייע בתכנון התביעה והמצאת המסמכים הדרושים.

בנוסף, מומלץ להתמקד בתפקודים כמו רחצה, הגיינה ואכילה שבהם הגמישות בסעיפים ובניקוד רבה יותר. למשל, ישנו הבדל בניקוד בין ילד הזקוק לעזרה "פעילה" ברחצה, לבין מי זקוק לעזרה "מלאה". הכוונה נכונה והמצאת מסמך מתאים המפרט את מגוון הפעולות שבהן נזקק לעזרה ברחצה יכולות להעביר את הילד מניקוד נמוך לניקוד גבוה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ההגדרה של "פעילה" לעומת "מלאה" תלויה בפרשנות, הורים רבים אינם מודעים לכך אולם פעמים רבות, מסתפקת הוועדה בקביעה נמוכה משום שלא מונח לפניה הפירוט המתאים להגדרה הרחבה יותר.

כך גם לגבי אכילה ושתיה, האם זקוק לעזרה "חלקית" או רק ל"סיוע" כלומר אוכל כשמגישים לו, אך כשרעב אינו מסוגל לקחת פרי, לחם או מים?! גם כאן, מדובר בנתונים שיכולים לשנות את כל התמונה אם רק יוצגו באופן הנכון בפני הוועדה.

חשוב לציין כי הערכת התלות משתנה עם הגיל, אי תפקוד חלקי או מלא בגיל 5 למשל שהינו עדיין גיל צעיר אינו דומה לחוסר תפקוד או תפקוד חלקי בגיל 10. המדרג הוא משמעותי: גילאי 3-5 שנים, גילאי 5-6 שנים, גילאי 6-7 שנים, גילאי 7-14 וגילאי 14. כך הגילאים שבין 5 ל-7 יכולים לבסס שינוי משום שכל שנה משמעותית ושונה מקודמתה.

סכום הקצבה המוגדל יכול להגיע ל - 4,487 ש"ח בחודש (188%) במקום 2,561 ש"ח (100%) לקצבה מלאה רגילה או 1095 ₪ לקצבה חלקית (50%). חרף הקשיים הגדולים הכרוכים בניסיון להגדיל את הקצבה – שווה לבדוק את הזכאות מחדש.

]]>