קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המיוצר בבלוטות יותרת הכליה, שהן בלוטות קטנות הסמוכות לכליות. תפקידו החשוב ביותר בגוף האדם הוא לווסת את לחץ הדם ופעילות מערכת הלב. ובנוסף, לווסת את השימוש של הגוף בחלבונים, בשומנים ובפחמימות. הפרשתו שלהקורטיזול הולכת וגוברת כאשר אנחנו מצויים בעת לחץ, הוא משמש כמנגנון הגנה והתראה של הגוף מפני מצבי סכנה.

אך הכל טוב ויפה עד שהלחץ שלנו הופך כרוני: דד-ליין בעבודה, בעיות כלכליות, פציעות או מחלות, כל אלה יכולים להביא למצב קבוע של סטרס ולרמות קורטיזול גבוהות מדי בגוף הפוגעות משמעותית בפעילות בלוטת יותרת הכליה. התוצאות של הלחץ הן עלייה במשקל, אובדן היכולת להוריד במשקל ופגיעה במערכת החיסון.

לכן חשוב לאמץ לעצמכם סגנון חיים רגוע, או לפחות ללמוד איך להרגיע את עצמכם במצבי מתח נפשי.

קורטיזול נושא תפקידים רבים בגוף, ובהם שמירה על לחץ הדם, ויסות מערכת החיסון ושלבים בחילוף החומרים כפירוק חלבונים, סוכרים ושומנים. הוא גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם על ידי פירוק מאגרי הסוכר בגוף ומעכב את פעולתו של האינסולין, האחראי על כניסת הסוכר לתאים.

כמו שאמרנו הוא מופרש במצבי דחק. וביתר שאת במגוון מצבים כגון טראומה, זיהומים, חום, מתח נפשי, מאמץ גופני ועוד. הוא מופרש בפעימות (פולסים) והפרשתו איננה אחידה במהלך היום. הפרשת קורטיזול גוברת לפנות בוקר ומגיעה לשיאה לקראת 8 בבוקר. רמת הקורטיזול יורדת לקראת הערב ומגיעה לשפל סביב חצות.

ישנן 2 תסמונות הנוגעות לבעיות בייצור ומפריעות לפעילותו התקינה:

מחלת אדיסון - הפרעה המעידה על היחלשות פעילותה של בלוטת יותרת המוח, האחראית על ייצורו של הקורטיזול.הסימפטומים הם חולשה גופנית, עייפות, כאבי בטן ולחץ דם נמוך. כשיש חוסר של ההורמון בגוף, במצבי לחץ הגוף לא יוכל לשמור על רמה תקינה של לחץ דם, ועלול להגיע למצב חירום רפואי.

תסמונת קושינג - הפרעה הגורמת לייצור מוגבר של קורטיזול בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל). הסימפטומים של מצב זה הם לחץ דם גבוה, השמנה, רמות גבוהות של סוכר בדם, חולשת שרירים, ונטייה לבריחתסידן מהעצמות (אוסטיאופורוזיס). אצל נשים יכולים להופיע אי-סדירות בהופעת הווסת, ושיעור יתר, ואילו אצל ילדים, מצב זה עלול לגרום לעצירת הגדילה.

אצל אנשים בריאים, בעיות ברמות הקורטיזול נגרמות עקב לחץ שאנו גורמים לעצמנו. בכדי להוריד את רמות הקורטיזול, עליכם להפחית את הלחץ המצוי סביבכם. אם אתם מהאנשים שנלחצים ומצויים במתח באופן תמידי, עליכם לשאול את עצמכם מדוע אתם עושים זאת לעצמכם. האם זה שווה את זה בסופו של דבר ? כיצד הלחץ הזה מועיל לכם בצורה כלשהי

עליכם להסתכל על כל מצב באופן כזה שהוא יוכל להיפתר, ולא להחמיר אותו. אם יש לכם עבודה פיזית תובענית, אתם יכולים לנסות לאכול חטיפים קטנים או ארוחות לאורך היום בכדי לתת לגוף שלכם אנרגיה. הגוף שלכם לא צריך להסתמך על רקמות השריר בתור מקור לאנרגיה. האנרגיה צריכה לבוא מהאוכל שאתם אוכלים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מה עושים?

קודם כל את רמת הקורטיזול אפשר לבדוק בבדיקת דם פשוטה, אך הבדיקה נכונה רק לאותו רגע. רמות הקורטיזול משתנות לפי מחזוריות קבועה במהלך היממה: הרמות הגבוהות ביותר של קורטיזול נרשמות בשעות הבוקר המוקדמות, ורמות נמוכות ביותר נרשמות בשעות הקטנות של הלילה. (מחזוריות הקורטיזול של עובדי הלילה שונה מזו של עובדי היום).

טווח נורמלי של הקורטיזול הוא 23-6 מק"ג לדציליטר דם, ערכים אלו משתנים כאמור בעקבות סטרס, וגם במצבי מחלה ואפילו אוכל. רמת הקורטיזול עשויה לעלות גם בעקבות טיפול הורמונלי, פעילות גופנית, הריון, דיכאון, חרדה, או צריכת חומרים מעוררים כולל קפה. אם בכל זאת בודקים את הרמת הקורטיזול כחלק מבדיקת דם שגרתית, כדאי להקפיד על בדיקה בשעה קבועה.

לאחר שלומדים להכיר את כוחו ההרסני של הסטרס בחיינו, חשוב לחפש דרכים להורדתו. ולכך יש דרכים רבות כמו: סדנאת צחוק, הרפייה, דימיון מודרך, מדיטצה,יוגה, צעדת ערב, או כל פעילות גופנית אחרת שאיננה תחרותית ומשרה עלינו שלווה. יש מי שנרגע בשחיה, ויש מישמוצא שלווה בהליכה על חוף הים. חשוב שכל אחד יבחר את הפעילות המתאימה לו ומורידה ממנו את הצטברויות המתח ואת רמת הקורטיזול.

מפרקי מתח חשובים: הנם הבכי והצחוק, משחררים באותה מידה, כשאנחנו בוכים הגוף שלנו מתנקה מהורמון הקורטיזול, ובכך מפחית את הלחץ הנפשי. ומונע בעיות רפואיות כגון חוסר שינה, חרדה מסוגים שונים, ועלייה במשקל.

אז תבכי או תצחקי, העיקר תשתחררי :)

]]>