לפני מספר ימים קראתי את טורו של דב הלברטל אשר יצא למתקפה כוללת על נשות הציונות הדתית בעקבות פרשת הבכיר במפלגת הבית היהודי אשר נגדו הוגשה תלונה בגין הטרדה. הלברטל השתמש במספר שיטות הסחה מן הנושא המרכזי, פנה לתקוף את הנפגעת ממעשיו של אותו בכיר ויצא מגדרו על מנת להשחיר את אופיין של אלו אשר יצאו להגנתה. בכל מילות השנאה של הלברטל כמעט וניתן היה להתבלבל ולחשוב שהעניין העומד על הפרק הוא מלחמת מינים בין נשים לגברים

אבל לא, הרשו לי לרענן את זיכרונכם, הנושא הוא אלימות והטרדות בחברה הדתית והגיבוי לו זכה אותו בכיר במפלגת הבית היהודי אשר חרטה על דגלה שמירה על בטחון וערכי משפחה.

הרי הזכות לחיות בביטחון אינה מדברת אך ורק על בטחון לנוע ברחובות ללא חשש כי מחבל ינסה לפגוע בך. היא מדברת גם על הבטחון של ילדתנו כאשר נשלח אותה לסמינר, לסופרמרקט ואפילו בדרכה לבית הכנסת. שכאשר אשה מתניידת בתחבורה ציבורית לא תחשוש כי יציעו לה הצעות לא ראויות ולא יגע בה ללא הסכמתה.

הלברטל בחר להתייחס לכל פרט לעובדות, מיהר לקבוע כי אותו חבר כנסת ירא שמיים וככל הנראה חף מפשע, כאשר בפועל, הנתונים הסטטיסטים הקיימים מעידים על כך שברוב של למעלה מ-98% תלונות על עבריינות מסוג זה הן תלונות אמת.

כמו כן, עבר לתקיפת אישה נוספת, אשר כתבה והתבטאה בנושא הכלים החינוכיים הנדרשים לטובת מניעת אלימות על שלל סוגיה. האם לשיטתו של הלברטל על נשים נאסר לדבר ולהתבטא בנושא חינוך ילדים? אם בכך חפץ, יאלץ לעבוד קשה למנוע מכולן לדבר, היות ועפ"י נתוני שדולת הנשים יותר מ84% מהאוחזות בתפקידי הוראה בחינוך הישראלי הן נשים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיום דבריו אף קבע כי נשות הציונות הדתית הפכו את כלל הגברים במגזר לסמרטוטים. הלברטל הפך את כל הגברי הציונות הדתית לישויות חלשות, נרפות ונרדפות. ראשית, הטיעון שגוי- גברים עדיין אוחזים ברוב המכריע של הנהגת המגזר כרבנים, אנשי תקשורת, שרים, חברי כנסת ועוד. ושנית, הטיעון תמוה כיוון שמדיר לחלוטין את רצונם של גברים כי בנותיהם ונשותיהם תהיינה בטוחות. האם מדובר אך ורק באינטרס נשי? אין הגברים חלק בשמירה על בטחון משפחתם?

גברים ונשים שותפים לרצון לשנות מציאות בה בישראל אין אישה שלא תוטרד לפחות פעם אחת במהלך חייה ואחת מתוך 4 אף נופלת קרבן למעשה אונס וזאת אף ללא התייחסות לפגיעות איומות בילדים וילדות (העומדות על 17% פגיעות מדווחות).

אין צורך בהמצאת מלחמת מינים מדומיינת. בסוף כולנו רוצים ורוצות להיות בטוחים. שיטות הסתה של השיח מהעניין או כל ניסיון לצבוע את המקרה כמזימה ארצית של זרמים כאלה ואחרים, רק מחזקים את הקול הברור אשר הולך ומתגבר הקורא לטיפול בבעיית אלימות מכל סוג שהיא בחברה.

]]>